נקבע כי על אף שחוב מזונות מוחרג באופן רגיל מצו הפטר, ניתן בנסיבות חריגות לכלול אותו בהפטר, וזאת לאחר איזון בין אינטרס הזכאים למזונות, תום ליבו של החייב, חלוף הזמן ומצבו הכלכלי. במקרה זה נקבע כי ההפטר יחול על חוב המזונות, אך ורק בכפוף לעמידה של החייב בתנאים כספיים מחמירים.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
החייב הוכרז כפושט רגל לאחר שנפתח נגדו הליך חדלות פירעון, ובמסגרתו הוכרה תביעת חוב מזונות לטובת גרושתו בסך של כ-136,000 ₪, כאשר החוב שצבר בהוצאה לפועל הגיע לכ-480,000 ₪, בעיקר עקב ריבית פיגורים והצמדה (סעיפים 2–4 לפסק הדין). החייב טען כי מילא אחר תוכנית הפירעון וכי צבירת הריבית פגעה ביכולתו להשתקם (סעיף 3). הנושה טענה לחוסר תום לב מתמשך מצד החייב ולאי-תשלום מזונות במשך שנים (סעיף 4).
בית המשפט קבע כי קיימת לו סמכות לדון בשאלת תחולת ההפטר על חוב מזונות מכוח סעיף 178(א) לפקודת פשיטת הרגל וכן בהתאם להלכות גמזו, סלימאן ולוי (סעיפים 10–15). נקבע כי חוב מזונות מוחרג בדרך כלל מן ההפטר, אך ניתן לכלול אותו בהפטר במקרים חריגים.
לאחר בחינת השיקולים הרלוונטיים – התנהלות החייב לאורך השנים, חלוף הזמן, העובדה כי מדובר בחוב עבר, עמידתו בתוכנית הפירעון, מצבו הרפואי והנטל הכלכלי העתידי – נקבע כי ניתן לכלול את חוב המזונות בהפטר, אך ורק בתנאים ברורים אלו:
החייב יפרע את מלוא החוב כפי שאושר על-ידי הנאמן (כולל החוב השוטף).
בנוסף ישלם החייב סך 75,000 ₪ לנושה מעבר לסכום שאושר (סעיפים 24–26).