סעיף 319יז לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר את האפשרות של יחיד לפנות לבית המשפט בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני, טרם מתן צו לפתיחת הליכים, לצורך גיבוש ואישור הסדר חוב. מדובר בכלי אסטרטגי שמאפשר ליחיד לנסות ולהגיע להסדר עם נושיו, תוך הקפאת צעדי אכיפה, אך בכפוף לתנאים מוקפדים ושקיפות מלאה.
תנאי הסף וההליך הפורמלי – סעיף קטן (א)
יחיד שלא ניתן בעניינו צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש בקשה לצו עיכוב הליכים זמני, ובלבד שב־12 החודשים שקדמו לבקשה לא ניתן בעניינו צו דומה. תנאי זה מבטא מדיניות של מניעת שימוש חוזר ותכוף בהגנה זמנית.
עם הגשת הבקשה, על היחיד:
* לשלוח העתק לממונה ולנושים שפירט;
* להביא לכך שהממונה יפרסם הודעה באתר משרד המשפטים.
תוכן הבקשה והמסמכים הנלווים – סעיף קטן (ב)
הבקשה צריכה לכלול את כלל הפרטים הנדרשים להגשת הסדר חוב לאישור בעלי העניין, למעט נוסח ההסדר עצמו, ולצרף:
1. מתווה מוצע להסדר החוב והתועלת הצפויה ממנו – דרישה מהותית להוכחת היתכנות כלכלית.
2. ביחיד המנהל עסק – פירוט מקורות מימון, ישימות ההפעלה, היעדר גירעון ופגיעה בנושים, בצירוף תוכנית הפעלה בהתאם לסעיף 319ג.
3. דוח לפי סעיף 104(ב) – הכולל נתונים מלאים בדבר נכסים, חובות והכנסות.
4. הצהרה בדבר הבנת החובות והתחייבות לעמידה בהן – נוסח שיפורסם בידי הממונה.
5. עמדות בעלי העניין, ככל שהן ידועות.
היקף הדרישות משקף גישה של שקיפות מלאה ותום לב מוגבר מצד היחיד.
אימות בתצהיר – סעיף קטן (ג)
העובדות המפורטות בבקשה ובנספחיה יאומתו בתצהיר. בכך מודגשת החובה למסירת מידע מדויק ומלא, והחשיפה להשלכות של הצהרה כוזבת.
מגבלות על פעולות היחיד – סעיף קטן (ד)
מרגע הגשת הבקשה ועד להחלטה בה, נאסר על היחיד לבצע פעולות החורגות מהתנהלות כלכלית שוטפת וסבירה; ואם הוא מנהל עסק – מפעולות במהלך העסקים הרגיל, אלא באישור בית המשפט.
הוראה זו נועדה למנוע הברחת נכסים, שינוי מצב לרעה של הנושים או יצירת עובדות בלתי הפיכות בתקופת הביניים.
המשמעות המעשית
צו עיכוב הליכים זמני ליחיד מהווה חלופה מקדמית להליך חדלות פירעון מלא, ומאפשר ניסיון להסדר חוב מחוץ למסלול השיקומי הפורמלי. עם זאת, מדובר בהליך מחייב, עתיר דרישות דיווח ובחינה מוקפדת של היתכנות כלכלית.
ליחידים השוקלים מסלול זה מומלץ להיערך מראש בתוכנית כלכלית מבוססת, בשקיפות מלאה ותוך הערכת עמדות הנושים – שכן בית המשפט יבחן לא רק את הצורך בהגנה, אלא בעיקר את סיכויי ההסדר.