נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לעיין מחדש בהחלטה בה נקבע כי התמורה שיקבל המבקש במסגרת הסכם פינוי תועבר לקופת הכינוס של אביו החייב. נפסק כי סמכותו של בית המשפט של פשיטת רגל לעיין מחדש בהחלטותיו היא סמכות מצומצמת, המופעלת רק בהתקיים אחת משתי עילות: הראשונה, שינוי נסיבות מהותי או גילוי עובדות חדשות המצדיקות את שינוי ההחלטה והשניה , טעות טכנית ברורה. שינוי ייצוג או מחדל של בא-כוח קודם אינם עילה לעיון מחדש, שכן עורך הדין פועל כשלוחו של הלקוח. עקרון סופיות הדיון גובר על הרצון לפתוח מחדש הליך שנדון והוכרע, במיוחד כשמדובר בהחלטה "מכריעה" בהליך פשיטת רגל.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
החייב, אביו של המבקש, ניהל הליך פשיטת רגל. במסגרת תוכנית הפירעון נקבע כי כל תמורה בגין נכסים שבבעלותו תועבר לקופת הכינוס. לאחר מכן התברר כי המבקש (הבן) חתם עם קבוצת חג'ג' על הסכם פינוי שבמסגרתו יקבל דירות ופיצוי כספי. הנאמן טען שמדובר בהברחת נכסים והגיש בקשה לקבוע שהתמורה תועבר לקופת הכינוס. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה, והמועד לערעור חלף.
כעבור כעשרה חודשים ביקש המבקש עיון חוזר בטענה שלא ידע על ההחלטה בשל מחדל בא-כוחו. הבקשה נדחתה. בית המשפט העליון אישר את החלטת המחוזי, בקבעו כי לא הוצגו נסיבות חדשות או טעות טכנית המצדיקות שינוי; כי המבקש נכח בדיון והכיר את ההחלטות; וכי עקרון סופיות הדיון מחייב יציבות והסתמכות על החלטות חלוטות. נפסק שאין הצדקה לעיון מחדש בהחלטה מכרעת, גם אם טרם בוצעה בפועל.