נקבע כי נוכח טענות הנוגעות לערבוב נכסים, הברחת נכסים והרמת מסך ביחס לחברה המצויה בהליכי חדלות פירעון – על התובעת לפנות לבית המשפט של חדלות הפירעון (בית המשפט המחוזי) ולקבל את אישורו להמשך ניהול ההליך וכן להגיש בפניו את בקשתה לקבלת המסמכים המצויים בידי הנאמנים. בית משפט השלום הדגיש כי סוגיות אלו מצויות בליבת סמכויותיו של בית המשפט של חדלות הפירעון, בהתאם לסעיף 52 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, ולכן אין להמשיך בהליך הקיים ללא קבלת אישורו.
סיכום עיקרי העובדות ומסקנות:
התובעת הגישה תביעה כספית נגד חברת גבים ובעלי המניות בה, וכן נגד בעלי שליטה בחברת נטע הארץ – המצויה בפירוק.
התביעה כללה עילות להרמת מסך, טענות להברחת נכסים, ערבוב נכסים, וחיוב אישי של נושאי משרה. התובעת ביקשה מבית משפט השלום להורות לנאמני נטע הארץ להעביר לידיה מסמכים ומאזנים של החברה.
הנאמנים התנגדו בטענה שלבית משפט השלום אין סמכות להורות על גילוי מסמכים מתיק חדלות פירעון, וכי מדובר בניסיון לעקוף את ההליך הקולקטיבי.
הנתבעים טענו כי התביעה מהווה מסלול עוקף פירוק וכי ניהול תביעה מקבילה מחייב אישור מבית המשפט של הפירוק
בית המשפט קבע כי בקשות לגילוי מסמכים המצויים אצל הנאמנים, וכן שאלות בדבר המשך ניהול תביעה אישית הנוגעת לעילות הקשורות לחברה שבפירוק, מחייבות פנייה לבית המשפט של חדלות הפירעון.
סעיף 52 לחוק חדלות פירעון וסעיף ההגדרות לחוק מורים כי הסמכות למתן הוראות לנאמנים שמורה למחוזי בלבד.
ההליך בבית משפט השלום יעוכב עד לקבלת החלטה מבית המשפט המחוזי. התובעת חויבה להגיש בקשה מסודרת לבית המשפט של הפירוק, לצרף את המסמכים הרלוונטיים ואת החלטת בית משפט השלום.