סעיפים 191–192 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מעגנים את שלב הליבה בהליך גיבוש הסדר תשלומים ליחיד בעל חובות בסכום נמוך: קיום ישיבה ייעודית בהוצאה לפועל וניסיון להגיע להסדר מוסכם עם הנושים. שלב זה מהווה צומת קריטי, שכן הצלחה בו מייתרת את הצורך בניהול הליך חדלות פירעון מלא ומאפשרת פתרון מהיר, יעיל וחסכוני הן ליחיד והן לנושים.
סעיף 191 – זימון וניהול הישיבה
בהתאם לסעיף 191(א), לאחר שרשם ההוצאה לפועל הורה על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים, נשלחת הזמנה ליחיד ולנושים שצוינו בבקשה לצו פתיחת הליכים. הזימון מבוצע על ידי נציג הרשם – עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוסמך לכך.
סעיף קטן (ב) קובע מסגרת זמנים ברורה: הישיבה תתקיים בתוך 30 ימים ממועד החלטת הרשם, במקום ובמועד שייקבעו בהזמנה, ונציג הרשם הוא שינהל את הישיבה. בכך מבטיח המחוקק הליך מהיר וממוקד, שאינו נגרר לאורך זמן.
לפי סעיף 191(ג), מוטלת על היחיד חובה להתייצב לישיבה ולשתף פעולה באופן מלא. אי־שיתוף פעולה עלול לפגוע בסיכוי לגיבוש הסדר ואף להשליך על המשך ההליך.
סמכויות נציג הרשם והיבט ההסברה
סעיף 191(ד) מקנה לנציג הרשם סמכויות רחבות לצורך גיבוש ההסדר: עיון במסמכים שצורפו לבקשה ודרישת מידע מגורמים מוסמכים לפי סעיף 104(ב)(3). סמכויות אלו מאפשרות בחינה אמיתית של מצבו הכלכלי של היחיד.
סעיף 191(ה) מדגיש את הפן ההסברתי: בתחילת הישיבה על נציג הרשם לפרט לצדדים את מהות ההליך, זכויותיהם וחובותיהם, לרבות הבהרת זכויות היחיד לדמי מחיה אם יינתן צו פתיחת הליכים. מדובר ברכיב חשוב המבטיח הליך הוגן ושקוף.
נהלים, כשירות ופיקוח
המחוקק הסמיך את השר לקבוע הוראות בדבר כשירות נציגי הרשם, ואף לאפשר, באישור ועדת החוקה, מינוי גורמים שאינם עובדי מדינה (סעיף 191(ו)). בנוסף, מנהל מערכת ההוצאה לפועל נדרש לקבוע נהלים לזימון וניהול הישיבות ולפקח על קיומן (סעיף 191(ז)), דבר המחזק את האחידות והבקרה על ההליך.
סעיף 192 – הסדר תשלומים מוסכם והשלכותיו
כאשר מושג בישיבה הסדר תשלומים בהסכמת היחיד וכל הנושים הרלוונטיים, קובע סעיף 192 כי ההסדר מחייב את הצדדים. רשם ההוצאה לפועל יורה על השהיית הליכי ההוצאה לפועל או סגירת תיקי ההוצאה לפועל ביחס לחובות שנכללו בהסדר. זהו התמריץ המרכזי לנושים וליחיד להגיע להסכמה, שכן מדובר בסיום אפקטיבי של ההליכים הקיימים בהתאם לתנאי ההסדר.