סעיפים 144–151 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, יוצרים מנגנון בדיקה רחב, חודר ומובנה של מצבו הכלכלי של היחיד, המהווה את אבן היסוד לגיבוש צו השיקום הכלכלי. הבדיקה נשענת על שיתוף פעולה של היחיד, סמכויות איסוף מידע נרחבות של הנאמן והממונה, ופיקוח שיפוטי הדוק במקרים של פגיעה אפשרית בפרטיות.
מהות בדיקת המצב הכלכלי (סעיף 144):
עם מינויו, מחויב הנאמן לפתוח בבדיקה מקיפה ויסודית של מצבו הכלכלי של היחיד. הבדיקה אינה מוגבלת למצב העכשווי בלבד, אלא כוללת בחינה רחבה של הכנסות, הוצאות, חובות, התחייבויות ונכסים – לרבות נכסים שהיו בידי היחיד בעבר. בנוסף, נבחנים הליכים משפטיים והליכי גבייה, וכן הנסיבות שהובילו לקריסה הכלכלית. בכך מבטיח החוק ראייה הוליסטית, המאפשרת הבחנה בין חדלות פירעון בתום לב לבין התנהלות בעייתית.
עיון בדוחות שמסר היחיד (סעיף 145):
הבדיקה נשענת בראש ובראשונה על הדוחות שהגיש היחיד עצמו לפי הוראות החוק. דוחות אלו מהווים נקודת מוצא לבחינה, אך אינם חוסמים את הנאמן מהשלמה, אימות ובדיקה עצמאית של הנתונים.
סמכויות דרישת מידע של הנאמן והממונה (סעיפים 146–147):
לנאמן מוקנית סמכות לדרוש מידע מגורמים שונים המחזיקים במידע על היחיד, במידה הנדרשת לצורך הבדיקה. כאשר המידע שבידי הנאמן אינו מספיק, רשאי הממונה להפעיל סמכויות רחבות יותר ולדרוש מידע מגופים המנויים בתוספת הראשונה לחוק. מנגנון זה מבטיח כי הבדיקה לא תסוכל בשל חסמי מידע.
מידע ממערכת ההוצאה לפועל (סעיף 148) והעברתו לנאמן (סעיף 149):
עם מתן צו לפתיחת הליכים, מועבר לממונה באופן יזום מלוא המידע הקיים בלשכות ההוצאה לפועל, והממונה מעביר לנאמן מידע הנחוץ לביצוע הבדיקה. בכך נוצר חיבור מוסדי בין ההליכים ומניעת כפילות או הסתרת נתונים.
מעורבות בית המשפט ומידע רגיש במיוחד (סעיף 150):
במקרים חריגים, מוסמך בית המשפט להורות לתאגידים בנקאיים ולרשות המסים למסור מידע נוסף, מעבר למסלולים הרגילים. סמכות זו כפופה למבחני נחיצות ומידתיות, תוך שקילה מפורשת של הפגיעה בפרטיות, אפשרות קיום דיון בדלתיים סגורות, ואף מסירת המידע לממונה בלבד. ההסדר משקף איזון זהיר בין אינטרס גילוי האמת לבין הגנה על פרטיות.
חובת מסירת מידע (סעיף 151):
כל גורם שהתבקש למסור מידע לפי הוראות סימן זה – מחויב לעשות כן, אף אם קיימת חובת סודיות בדין אחר. בכך מבטיח החוק עליונות להליך חדלות הפירעון ולבירור המצב הכלכלי האמיתי.
משמעות מעשית:
בדיקת המצב הכלכלי של היחיד היא השלב הקריטי ביותר בהליך חדלות פירעון של יחיד. ממצאיה משליכים ישירות על גובה התשלומים, משך ההליך, היקף מימוש הנכסים וסיכויי ההפטר. ליחיד ולבא כוחו אינטרס מובהק לשקיפות, דיוק ושיתוף פעולה מלא כבר בשלב זה על מנת לסיים את ההליך באופן אופטימלי מבחינת היחיד.