איך גובים חובות בהוצאה לפועל
מערכת ההוצאה לפועל מהווה כלי משפטי חיוני לגביית חובות בישראל, המאפשר לנושים לאכוף פסקי דין והחלטות משפטיות בנוגע לחובות כספיים. תופעת אי-תשלום חובות והשתמטות מקיום התחייבויות מכונה על ידי רבים "מכת מדינה" והיא משפיעה לרעה על עסקים רבים ועל המשק בכללותו.
במאמר זה יוצג תהליך גביית החובות באמצעות ההוצאה לפועל, תוך פירוט השלבים השונים, הכלים העומדים לרשות הנושים, והמגבלות הקיימות בחוק.
רקע – מערכת ההוצאה לפועל בישראל
ההוצאה לפועל היא מערכת משפטית המופעלת על ידי המדינה במטרה לאכוף פסקי דין והחלטות משפטיות הנוגעות לחובות כספיים. מערכת זו מעניקה לנושים כלים לגביית חובות מחייבים אשר לא שילמו את חובותיהם לנושים שלהם באופן יזום.
אי קבלת תשלומים מלקוחות יכולה לפגוע בתזרים המזומנים של העסק , לגרום לאובדן רווחים, ואף לפגוע בניהול התקין של העסק. במקרים קיצוניים, הצטברות של חובות בסכומים משמעותיים עלולה להוביל לאי תשלום לספקים ולעובדים, אי כיבוד צ'קים של העסק ואף לכניסת העסק למצב של חדלות פירעון .
מערכת ההוצאה לפועל מטרתה לשרת את הנושים ולהוות כלי מרכזי לגביית חובות בישראל. המערכת פועלת בהתאם לכללים ולתקנות מחמירות שנקבעו בחוק, תוך שמירה על איזון בין זכויות הנושה לזכויות החייב. לצורך התייחסות לנושה במאמר יעשה שימוש במונחה "נושה" או "זוכה" אשר הנו המונח המגדיר נושה במסגרת הליכי הוצאה לפועל.
שלבי גביית חובות בהוצאה לפועל
שלב 1 – פתיחת תיק בהוצאה לפועל
גביית חובות עלך ידי פתיחת תיק הוצאה לפועל כנגד חייבים ישירות בהוצאה לפועל אפשרית במספר מקרים וכאשר נושה מחזיק באחד מהמסמכים הבאים: צ'ק חוזר, פסק דין שלא כובד, או הסכם בכתב שהופר. צ'ק או פסק הדין יוגשו לביצוע באמצעות ההוצאה לפועל במסגרת בקשה לביצוע שטר/פסק דין, ואילו הסכם שהופר יוגש לביצוע במסגרת תובענה על סכום קצוב שמוגבלת לתקרה של עד 75,000 ₪.
פתיחת תיק הוצאה לפועל כרוכה בתשלום אגרה, הנעה בין 1% ל-1.25% מסכום החוב שנגבה בהוצאה לפועל . חשוב לציין כי נושה ( זוכה ) רשאי לפתוח את תיק ההוצאה לפועל בכל לשכת הוצאה לפועל במדינת ישראל, גם אם היא מרוחקת ממקום מגוריו או עסקו של החייב. יחד עם זאת חשוב כי נושה הבוחר בלשכה לפתיחת תיק ההוצאה לפועל יפעיל את זכותו לבחור את הלשכה המתאימה בתום לב ובהגינות . רשם ההוצאה לפועל רשאי להעביר את התיק ללשכה אחרת במקרים המתאימים.
שלב 2 – מסירת אזהרה לחייב
לאחר פתיחת התיק בלשכת ההוצאה לפועל, תישלח אזהרה לחייב, המעניקה לו ארכה בת 20 עד 30 יום (בהתאם למקרה) להסדרת חובו כלפי הנושה . לאחר חלוף המועד ככל ולא יוסדר החוב יהיה רשאי הזוכה לנקוט בהליכי גביה.
במקרים רבים, טופס האזהרה (מסמך בצבע ירוק) נשלח ישירות לנושה (הזוכה בתיק), כדי שהלה יבצע המצאה של האזהרה לחייב. חשוב להדגיש כי עד אשר לא מומצאת האזהרה לחייב, לא מתחילה להימנות התקופה שעל הזוכה להמתין עד לנקיטת הליכי גביה נגדו.
מסירת האזהרה יכולה להיעשות באחת משתי דרכים: מסירתה ישירות לידי החייב או מי מטעמו, או הדבקתה על מקום מגוריו/עסקו של החייב, הכל בהתאם לכללים החלים בעניין. במקרים בהם החייב מתחמק או מקשה על ביצוע המסירה, מומלץ להיעזר בחוקר פרטי לאיתורו ומסירת האזהרה לידיו. מסירת האזהרה הנה שלב מהותי בהליך שלא ניתן לדלג עליו, כשהעקרון המשפטי המויישם הנו שאין לפגוע בחייב על ידי נקיטת הליכי גביה נגדו בטרם הוזהר כי עליו לפרוע את חובו לנושה.
שלב 3 – הטלת עיקולים ואמצעי אכיפה
במידה ובתום תקופת האזהרה החייב לא פרע את חובו, הנושה יכול לנקוט באופן מיידי בשורה של פעולות בהוצאה לפועל על מנת לכפות על החייב לשלם את החוב. הליך הגבייה מתחיל לרוב עם הטלת צו עיקול על נכסיו של החייב בהתאם לבקשת הזוכה.
הנושה יכול לבקש להטיל עיקולים על נכסים שונים של החייב ובין היתר את העיקולים הבאים:
- עיקול ציוד בעסק
- עיקול זכויות כספיות שיש לחייב כמו למשל זכויות תביעה
- עיקול חשבונות בנק
- עיקול רכב
- עיקול משכורת
- עיקול חפצים אישים של החייב
כמו כן ניתן להטיל מגבלות שונות המשפיעות על חירותו כגון:
- הגבלות על קבלה וחידוש דרכון.
- הטלת צו עיכוב יציאה מהארץ.
- הגבלות משימוש בכרטיסי חיוב.
- הגבלת החייב מלייסד או להיות בעל עניין בתאגיד.
מה מעקלים בהוצאה לפועל?
פעולת העיקול כוללת תפיסת נכסים מוחשיים ולא מוחשיים השייכים לחייב. בין הנכסים שניתן לעקל:
- זכויות במקרקעין ( נדל"ן )
- רכבים
- חשבונות בנק
- זכויות כספיות
- ציוד עסקי
- חפצים אישיים בעלי ערך
מה אסור לעקל בהוצאה לפועל?
החוק מגן על נכסים וזכויות מסוימים מפני עיקול. בין הנכסים שאסור לעקל:
- מזון
- כלים אישיים הנחוצים לחיי היומיום של החייב ובני משפחתו
- ביגוד
- כלי בית בסיסיים
- מיטות ומצעים
- קצבאות קיום כגון קצבאות ביטוח לאומי.
- כלי עבודה וכלים מקצועיים הנחוצים למחיית החייב.
מטרת ההגנה על נכסים אלו היא ולהבטיח שהחייב יוכל לשמור על תנאי מחיה בכבוד כחלק מהאיזון הנעשה בין זכויות החייב לזכויות הזוכים.
הסדרי חוב והתמודדות עם חייבים
הסדרי תשלומים
במסגרת הליך ההוצאה לפועל, ניתנת לחייב האפשרות להסדיר את חובו כלפי הנושה באמצעות הסדר תשלומים. חשוב שהסדר תשלומים בין חייב לזוכה יערך בכתב ויתעד בבירור את מה שהוסכם . עליו לכלול , בין היתר את תנאי התשלומים, הסכום הכולל לתשלום ואת הפעולות שינקטו או לא ינקטו או יבוטלו כחלק מההסדר וכן סנקציות על הפרת ההסדר. חובה לדווח על כל תקבול המגיע שלא דרך תיק ההוצאה לפועל לתיק ההוצאה לפועל שנפתח.
חדלות פירעון ושיקום כלכלי
במקרים מסוימים, ניתן לפנות להליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ( מה שכונה בעבר הליך פשיטת רגל ), המאפשרים לחייב לפרוס את חובותיו ולהשתקם כלכלית תחת פיקוח בתי המשפט. מבחינת הנושה פתיחת הליך חדלות פירעון כנגד חייב המשתמט מתשלום חובו יכול להוות בשורה טובה לזוכה ודרך פרקטית לגביית החוב מהחייב, שכן במסגרת הליך חדלות הפירעון יש לחייב הפונה להליך זה תמריץ לשלם את הסכומים שיידרש לשלם את מנת לסיים את חובותיו ותשלום זה פירושו בעבור הנושה הנו קבלת דיבידנד שהוא תשלום כספי מהחייב מהליך חדלות הפירעון .
חשיבות ייצוג משפטי הולם
בהליכי הוצאה לפועל, הן לנושה והן לחייב, ישנה חשיבות רבה לייצוג משפטי הולם. עורך דין המתמחה בהוצאה לפועל וחובחת יכול לסייע, הן לזוכה והן לחייב בהבנת ההליכים המשפטיים, מיצוי זכויות, והשגת תוצאות מיטביות עבורם .
עבור הנושה, ייצוג משפטי יכול לזרז את תהליך גביית החוב מהחייב ובמיקסום הסכומים שייגבו , בעוד שעבור החייב, הייצוג יכול לסייע בהשגת הסדרי תשלומים נוחים ובהגנה על זכויותיו הבסיסיות.
סיכום
מערכת ההוצאה לפועל מהווה כלי חשוב בידי נושים לגביית חובות שלא שולמו, ומציעה מגוון של אמצעי אכיפה להבטחת תשלום החובות. עם זאת, המערכת פועלת במסגרת החוק ותוך שמירה על איזון בין זכויות הנושים לזכויות החייבים ויש לה מגבלות משלה. ניהול יעיל ומקצועי של גביית חובות בהוצאה לפועל עשויה לאפשר לזוכה לקבל את המגיע לו מהחייב בצורה מהירה תוך מיקסום הסכום שייגבה .