חשוב שתדע !
מאמר זה עוסק בהליך פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, ובשלבים שאפיינו הליכים שנפתחו לפי הדין הישן. הליכי חדלות פירעון חדשים מתנהלים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, והם כפופים להסדר משפטי שונה.
הליך פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל היה מסגרת משפטית שנועדה לרכז את חובותיו ונכסיו של חייב במסגרת הליך אחד, להסדיר את היחסים בינו לבין נושיו, לאפשר בירור מסודר של מצבו הכלכלי ולבחון, במקרים המתאימים, את האפשרות לסיום ההליך באמצעות הפטר.
לצד מטרת גביית החובות וחלוקת נכסי החייב בין הנושים בהתאם לסדרי הנשייה הקבועים בדין, הכירה הפקודה גם באפשרות לאפשר לחייב שנקלע לחובות לפתוח דף חדש, בכפוף לעמידה בדרישות הדין, תום לב ושיתוף פעולה עם ההליך.
הליך פשיטת הרגל נועד על מנת לאפשר לחייב שאיתרע מזלו והסתבך בחובות לפתוח דף חדש ללא חובות, ומנגד- לאפשר לנושיו להיפרע ממנו בדרך שוויונית, מהירה ויעילה
חשוב להדגיש כי המונחים "צו כינוס", "מנהל מיוחד", "הכרזה כפושט רגל" ו"צו הפטר" הם מונחים השייכים למשטר המשפטי של פקודת פשיטת הרגל. אין לערבב בינם לבין המונחים והשלבים הקבועים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
מהם השלבים המרכזיים בהליך פשיטת רגל?
באופן כללי ניתן לתאר את ההליך לפי פקודת פשיטת הרגל בארבעה שלבים מרכזיים:
- פתיחת ההליך והגשת בקשה למתן צו כינוס.
- מתן צו כינוס ותקופת הביניים.
- הדיון בעניין הכרזת החייב כפושט רגל .
- סיום ההליך, לרבות באמצעות צו הפטר או ביטול הליך כאשר מתקיימים התנאים לכך.
החלוקה הזו היא כללית בלבד. בפועל, אופן ניהולו של תיק פשיטת רגל מושפע מנסיבות המקרה, מועד פתיחת ההליך, התנהלות החייב, היקף נכסיו וחובותיו, עמדת הכונס הרשמי, בעל התפקיד והחלטות בית המשפט.
שלב ראשון: פתיחת הליך פשיטת הרגל והגשת בקשה לצו כינוס
הליך פשיטת רגל יכול היה להיפתח ביוזמת החייב או, בתנאים הקבועים בפקודה, ביוזמת נושה.
כאשר החייב עצמו ביקש לפתוח בהליך, היה עליו לעמוד בדרישות הקבועות בפקודה ולהגיש את המסמכים והנתונים הנדרשים לצורך הצגת תמונה מלאה של מצבו הכלכלי לכונס הרשמי.
לאחר בחינת בקשת החייב וקבלת תגובת הכונס הרשמי לבקשתו החייב למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל הייתה מוגש הבקשה לבית המשפט המחוזי.
מיהו הכונס הרשמי
כונס הנכסים הרשמי הנו בעל תפקיד הפועל באמצעות משרדים הממוקמים באזורים שונים ברחבי הארץ. לכונס הרשמי תפקידים שונים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל. בין היתר, אמון הכונס הרשמי על בחינת מצבו של החייב, אופן התנהלותו במסגרת הליך פשיטת הרגל ומידת עמידתו בהתחייבויותיו. הכונס הרשמי מהווה גם זרוע של נושי החייב שבאמצעותו ובאמצעות בעל התפקיד המתמנה בהליך פשיטת הרגל מביעים הם את עמדתם ביחס להליך.
בין היתר, נדרש החייב לפרט את נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו ונושיו, ולצירף מסמכים שנועדו לאפשר בחינה של מצבו הכלכלי. הפקודה כללה גם דרישות לעניין כתב ויתור על סודיות ומסירת מידע לצורך בדיקת מצבו של החייב.
מהו "מעשה פשיטת רגל"?
המונח "מעשה פשיטת רגל" הוא מונח משפטי שנקבע בפקודה ואינו זהה לעצם העובדה שאדם מתקשה לשלם את חובותיו.
הפקודה מנתה מצבים מסוימים שעשויים להיחשב "מעשה פשיטת רגל", ומשמעות המונח הייתה חשובה בעיקר לצורך בחינת התנאים לפתיחת הליך על פי הפקודה.
לכן, כאשר בוחנים תיק פשיטת רגל ישן, יש לבדוק את התנאים המשפטיים שחלו במועד פתיחת ההליך ולא להסתפק בבחינה כללית של מצב החובות.
יתרונות הליך פשיטת הרגל
להליך פשיטת רגל יתרונות שונים, הן מנקודת המבט של החייב והן מנקודת המבט של הנושה.
כך, למשל, במסגרת הליך פשיטת רגל יכול החייב לקבל הפטר מחובותיו, מה שמאפשר לו לרוב להיפטר מחובותיו מבלי לפרוע אותם במלואם, ולהתחיל דף חדש ללא חובות וללא נושים הרודפים אותו. עוד במסגרת הליך פשיטת הרגל יכול החייב להביא לביטול הליכים שננקטו נגדו על ידי נושיו הפרטניים, ביתר קלות, וזאת באמצעות הגשת בקשות מתאימות לביטול הליכים לבית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל.
הנושים מצדם נהנים מהליך שבמקרים המתאימים יביא לכך שהחייב יפרע כלפיהם חלק כזה או אחר מהחוב. הליך הגבייה לרוב אינו מצריך את הנושה ליותר מאשר הגשת תביעת חוב והמתנה לקבלת כסף מהחייב במסגרת ההליך.
הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל
בשנים שקדמו לכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי חלו שינויים משמעותיים באופן שבו נוהלו הליכי פשיטת רגל בפועל.
במסגרת הרפורמה שגובשה בתקופת הכונס הרשמי ניתן דגש רב יותר לבחינת מצבו הכלכלי של החייב ולהצבת מסלול ברור יותר לסיום ההליך, ובמקרים מתאימים גובשה תכנית פירעון שנועדה להוביל להפטר.
לכן, כאשר קוראים החלטה או מסמך מתיק פשיטת רגל ותיק, חשוב לבחון גם את מועד פתיחת ההליך ואת המדיניות והנהלים שחלו באותה תקופה אשר השפיעו על אופן וקצב התנהלות ההליך.
שלב שני: מתן צו כינוס ותקופת הביניים
צו הכינוס
בהנחה שהחייב עשה מעשה פשיטת רגל ועמד בתנאי הסף להגשת הבקשה למתן צו פשיטת ניתן נגדו צו כינוס. צו הכינוס הנו צו שיפוטי בעל משמעות משפטית והוא לרוב ההחלטה המהותית הראשונה במסגרת הליך פשיטת הרגל.
לצו הכינוס תוצאות שונות ובין היתר עיכוב הליכים כנגד החייב. עם מתן צו הכינוס מתמנה כונס הנכסים הרשמי לכונס לנכסי החייב, ההליכים כנגד החייב מעוכבים ועל החייב מוטלות הגבלות שונות.
במסגרת צו הכינוס קובע בית המשפט את התשלום החודשי ( צו התשלומים ) שעל פושט הרגל לעמוד בו, כשהחל ממועד צו הכינוס מחויב החייב בביצוע תשלום חודשי לקופת הכינוס המנוהלת על ידי הכונס הרשמי.
צו התשלומים שנקבע ניתן לשינוי וככל שצו התשלומים שנקבע הנו גבוה מידי ניתן להגיש בקשה להפחתתו לבית המשפט אשר בוחן את הנסיבות ומחליט אם להפחית את החיוב החודשי אם לאו.
כמו כן בהליך פשיטת הרגל ובמסגרת צו הכינוס מחייב בית המשפט את החייב בדיווח תקופתי.
לרוב המדובר בהטלת חובה על החייב להגיש דוחות אחת לחודשיים אודות מצבו הכלכלי השוטף. הדוחות צריכים להיות מוגשים בטופס דיווח ייעודי שערך הכונס הרשמי. במסגרתו הדוח מדווח החייב אודות הכנסותיו והוצאותיו בחודשיים שקדמו למועד הגשת הדוח. לדוח יש לצרף אסמכתאות המוכיחות את ההכנסות וההוצאות של החייב.
במועד צו הכינוס ממנה בית המשפט בעל תפקיד ששמו מנהל מיוחד, אשר תפקידו לסייע לכונס הרשמי בביצוע המטלות המוטלות עליו במסגרת הליך פשיטת הרגל. המנהל המיוחד נבחר ממאגר מנהלים מיוחדים ומוצע על ידי הכונס הרשמי.
צו הכינוס תחם מבחינה משפטית בין החובות שנכללו בהליך פשיטת הרגל , אלו שהתגבשו לפני מועד צו הכינוס , לבין אלו שנוצרו לאחריו שלא נכללו בהליך פשיטת הרגל.
לרוב כבר במועד צו הכינוס בית המשפט קובע דיון בבקשת החייב למתן צו פשיטת רגל.
לאחר שניתן צו כינוס, נכנס ההליך לשלב שבו החל להתבצע בירור רחב יותר של מצבו הכלכלי של החייב.
שלב הביניים
שלה הביניים החל במועד מתן צו הכינוס ולרוב צפוי היה להסתיים במועד הדיון בבקשת החייב למתן צו פשיטת רגל. במהלך תקופה זו פועל המנהל המיוחד בהתאם להנחיות הכונס הרשמי לביצוע תפקידיו הכוללים, בין היתר, בדיקות שונות הנוגעות למצבו הכלכלי של החייב וזאת במטרה לגבש המלצות המוגשות לבית המשפט.
לשם ביצוע תפקידו נדרש החייב להתייצב לחקירה בפני המנהל המיוחד. במסגרת החקירה נשאל החייב שאלות שונות והוא מתבקש להמציא מסמכים כאלו ואחרים. הדוחות הדו חודשיים המוגשים מהווים גם הם כלי המשמש את המנהל המיוחד לצורך בחינת מצבו הכלכלי השוטף של החייב.
החל ממועד צו הכינוס, ובמשך 6 חודשים ממועד פרסום הצו ברשומות, רשאים היו נושיו של החייב להגיש כנגד החייב תביעות חוב. תביעת חוב הנה תביעה המוגשת על ידי הנושה במסגרת הליך פשיטת הרגל שבה מפרט הנושה את סכום החוב המגיע לו מהחייב ומצרף אסמכתאות המוכיחות את החוב הנתבע. לכן יש המכנים את תביעת החוב גם "הוכחת חוב".
תפקידו של המנהל המיוחד, במהלך תקופת הביניים, במקרים המתאימים, לבדוק את תביעות החוב ולהכריע בן. להיקף החובות המאושרים העומדים כנגד חייב במסגרת הליך פשיטת הרגל משמעות באשר לאופן חלוקת הדיבידנדים לנושים בהליך פשיטת הרגל ולעתים היקפם משליך אף על היקף תכנית הפירעון המגובשת לחייב בהליך פשיטת הרגל.
במהלך תקופה זו , התקופה שממועד צו הכינוס ולכל הפחות עד לדיון, נדרש החייב, בהתאם להחלטות שניתנו בעניינו, לעמוד בחובות שונות כגון תשלום חודשי, הגשת דוחות, מסירת מידע ושיתוף פעולה עם הכונס הרשמי ובעל התפקיד.
במהלך תקופה זו עשויים היו להתבצע, בין היתר:
- בדיקת נכסי החייב ומקורות הכנסתו.
- בירור נסיבות הסתבכותו הכלכלית.
- הגשת דוחות הכנסות והוצאות על ידי החייב.
- תשלום הסכום החודשי שנקבע.
- הגשת תביעות חוב על ידי הנושים.
- בדיקת תביעות החוב על ידי בעל התפקיד.
- בירור שאלות הנוגעות להתנהלות החייב ולתום ליבו.
- איתור נכסים או זכויות שעשויים להיכלל בקופת פשיטת הרגל.
לתקופה זו הייתה חשיבות רבה, משום שהמידע שנאסף בה שימש בסיס להחלטות בהמשך ההליך.
שלב שלישי: דיון בהכרזת החייב כפושט רגל
אחד השלבים המרכזיים לפי פקודת פשיטת הרגל היה הדיון בשאלה האם יש להכריז על החייב כפושט רגל.
בשלב זה בחן בית המשפט את מצב התיק, את התנהלות החייב ואת הנתונים שנאספו מאז צו הכינוס.
במסגרת ההליך ניתן היה לבחון, בין היתר:
- האם החייב עמד בחובות שהוטלו עליו.
- האם שיתף פעולה עם הכונס הרשמי ועם בעל התפקיד.
- האם מסר מידע מלא ונכון.
- האם צבר חובות חדשים במהלך ההליך.
- האם פעל בתום לב.
- מהו היקף נכסיו והכנסותיו.
- מה עמדת הכונס הרשמי ובעל התפקיד.
הכרזת החייב כפושט רגל לא הייתה סוף ההליך. לאחר ההכרזה המשיך ההליך להתנהל, בין היתר לצורך מימוש נכסים, חלוקת כספים לנושים ובחינת האפשרות למתן הפטר.
שלב רביעי: סיום הליך פשיטת הרגל וקבלת הפטר
אחת הדרכים המרכזיות לסיום הליך פשיטת רגל הייתה מתן צו הפטר.
צו הפטר נועד, ככלל, לפטור את פושט הרגל מחובות בני־תביעה בפשיטת הרגל, בכפוף להוראות הפקודה ולחריגים שנקבעו בה.
לעיתים משתמשים בציבור בביטוי "מחיקת חובות", אולם זהו תיאור חלקי בלבד. צו הפטר לא הביא בהכרח למחיקה של כל חוב שהיה לחייב.
אילו חובות אינם בהכרח נמחקים בהפטר?
פקודת פשיטת הרגל קבעה חובות וקטגוריות של חובות שההפטר אינו פוטר מהם באופן אוטומטי.
בין היתר, הדין התייחס לחובות מסוגים מסוימים כגון חובות שנוצרו במרמה, קנסות וחבות מזונות, בכפוף להוראות המדויקות של הפקודה ולנסיבות המקרה.
לכן, לפני שמסיקים כי צו הפטר סיים חוב מסוים, יש לבדוק את טיב החוב, מקורו ואת הוראות הדין החלות עליו.
הפטר מותנה ותכנית פירעון
במקרים מסוימים יכול היה סיום ההליך להיות כרוך בעמידה בתכנית פירעון או בתנאים שנקבעו במסגרת ההליך.
המשמעות היא שלא תמיד ניתן הפטר מיידי. לעיתים נדרש החייב להמשיך ולעמוד בתשלומים או בתנאים שנקבעו במשך תקופה מסוימת, ורק לאחר השלמתם ניתן היה להגיע לסיום ההליך.
מה עלול לגרום לעיכוב או לביטול ההליך?
הצלחתו של הליך פשיטת רגל הייתה תלויה במידה רבה בהתנהלות החייב.
בין הגורמים שעלולים היו להשפיע לרעה על ההליך:
- אי עמידה בתשלומים שנקבעו.
- אי הגשת דוחות.
- הסתרת נכסים או מידע.
- אי שיתוף פעולה עם בעל התפקיד או הכונס הרשמי.
- יצירת חובות חדשים במהלך ההליך.
- התנהלות שנקבע כי אינה בתום לב.
במקרים מתאימים ניתן היה לבטל את ההליך או לדחות בקשה להפטר, בהתאם לנסיבות ולהחלטת בית המשפט.
סיכום
ניתן לחלק את הליך פשיטת הרגל ל- 4 שלבים עיקריים, שלב הגשת הבקשה למתן צו פשיטת רגל, שלב הביניים שהוא השלב שמתחיל במועד מתן צו הכינוס ועד למועד הדיון בבקשת החייב להכרזתו כפושט רגל, השלב שמתחיל בהכרזת החייב כפושט רגל אשר יכול להסתיים בשלב ההפטר שבמסגרתו מופטר החייב מחובותיו.
ביטול הליך יכול לקטוע את ההליך בכל שלב שבו הוא מצוי ולהביא לסיומו שמשמעותי חזרה מבחינה משפטית לשלב שלפני כניסת החייב להליך פשיטת הרגל.
מה ההבדל בין פשיטת רגל לחדלות פירעון?
פשיטת רגל וחדלות פירעון אינם אותו הליך משפטי , אך המטרות דומות.
הליך פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם–1980, התנהל לפי המסגרת המשפטית שנקבעה בפקודה וכלל מוסדות ומונחים כגון צו כינוס, הכונס הרשמי, מנהל מיוחד, הכרזה כפושט רגל והפטר.
לעומת זאת, הליכים חדשים שנפתחו החל מיום 15.9.2019 מתנהלים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, הקובע מסגרת משפטית אחרת, בעלי תפקידים אחרים ושלבים דיוניים שונים.
עם זאת, חוק חדלות פירעון קבע הוראות מעבר שלפיהן הליכי פשיטת רגל שהיו תלויים ועומדים ערב כניסתו לתוקף ממשיכים להתנהל לפי הדין שחל עליהם קודם לכן. לכן גם כיום קיימים מצבים שבהם יש צורך להכיר את הוראות פקודת פשיטת הרגל.
ניתן לראות בהליך חדלות הפירעון הליך משודרג ומשוכלל יותר לטיפול בחובות אדם שנקלע לחדלות פירעון / פשיטת ובאופן הסדרתם.
תשובות לשאלות בענייני פשיטת רגל
תשובות קצרות לשאלות נפוצות בנושאי פשיטת רגל . המידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי המותאם לנסיבות המקרה.
האם פקודת פשיטת הרגל עדיין בתוקף?
הפקודה בוטלה ברובה עם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ביום 15.9.2019. עם זאת, הוראות המעבר של החוק החדש קובעות כי הליכי פשיטת רגל שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה ממשיכים להתנהל לפי הדין שחל עליהם קודם לכן.
האם כל תיק חובות ישן הוא תיק פשיטת רגל?
לא. יש לבחון האם נפתח בפועל הליך לפי פקודת פשיטת הרגל, מתי נפתח ומה ההחלטות שניתנו בו.
מהו צו כינוס?
צו כינוס היה צו מרכזי בהליך לפי פקודת פשיטת הרגל, אשר פתח את שלב הבירור והפיקוח על מצבו הכלכלי של החייב והפעיל את מנגנוני ההליך לפי הפקודה.
מה תפקידו של מנהל מיוחד?
מנהל מיוחד היה בעל תפקיד שיכול היה להתמנות במסגרת הליך פשיטת הרגל לצורך ביצוע פעולות בתיק, בירור מצבו של החייב וטיפול בעניינים שהוטלו עליו מכוח הפקודה והחלטות שניתנו בהליך.
מהי הכרזה כפושט רגל?
זו הייתה החלטה שיפוטית שניתנה במסגרת הליך לפי הפקודה לאחר בחינת מצב ההליך והתנאים הקבועים בדין. ההכרזה לא סיימה בהכרח את ההליך.
מהו צו הפטר?
צו הפטר הוא צו המסיים, ביחס לחובות בני־הפטר, את חיובו של החייב בהתאם לתנאים ולהוראות שנקבעו בפקודה. הוא אינו מביא בהכרח למחיקת כל סוגי החובות.
האם כדאי להגיש היום בקשה לפשיטת רגל?
לא נפתחים כיום הליכי פשיטת רגל חדשים לפי פקודת פשיטת הרגל. הליכים חדשים מתנהלים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. כאשר השאלה נוגעת לתיק ותיק, יש לבדוק את מועד פתיחתו ואת הדין החל עליו.