הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודה מאפשר לחייב שטרם ניתן צו כינוס נגדו רשאי להציע לנושים שלו הצעה להסדר נושים אשר מאפשרת לו, ככל שיאושר ההסדר, לפרוע את חובותיו על פי ההסדר שנקבע ולהשתחרר מחובותיו.
להבדיל מהסדר נושים לפי סעיף 33 לפקודה , הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודה ניתן לביצוע ללא קשר להליך פשיטת רגל , כהליך בפני עצמו שמטרתו הסדרת חובות החייב בפשרה עם הנושים.
הסדר נושים מסוג זה מאפשר לחייב שנקלע לחובות להסדיר את חובותיו לנושיו באופן מרוכז ללא המגבלות וההשלכות של הליך פשיטת רגל על ידי הגשת בקשה עצמאית לאישור הסדר נושים לבית המשפט.
החל ממועד כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לא ניתן להגיש בקשות להסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודה. במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נקבעו מנגנונים משפטיים דומים המחליפים הליך זה.
יתרונות הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודה
הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודה מאפשר לחייב הנאלץ להתמודד עם חובות להסדיר חובותיו בדרך מהירה ומבלי לספוג ולהיחשף להגבלות ופעולות משפטיות שאינן נוחות לו ומבלי להיות מוכרז כפושט רגל.
כך, למשל, חייב מצוי על סף קריסה כלכלית , והוא צופה כי בתוך זמן קצר הוא לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו כלפיו נושיו , יכול פתוח בהליך של הסדר נושים לפי סעיף 19 א לפקודה במטרה להסדיר את חובותיו , בטרם יינקטו נגדו בגינם הליכים משפטיים, ובכך לחסוך הוצאות גבייה, פרק הזמן שבו הוא מצוי בחובות, וטרדה עוגמת נפש הנובעת מנקיטת הליכי גבייה נגדו.
חסרונות הסדר נושים לפי סעיף 19 א
החיסרון העיקרי בהליך הסדר נושים זה הנו כי הוא מצריך את החייב לגייס הון השיעור של לפחות 30% מכלל החובות ברי התביעה בהליך פשיטת רגל ( מבלי לקחת בחשבון חובות מובטחים). לא תמיד הדבר אפשרי מבחינת החייב וכשאין אפשרות כזו החייב לא יוכל לעמוד בתנאי הסדר זה. הצעת הסדר נושים מסוג זה ניתנת להגשה לפני שניתן ניתן צו כינוס כנגד החייב.
תנאים לאישור הסדר הנושים
במידה ובית המשפט מצא שיש יסוד סביר שבמסגרת הסדר הנושים ועל פי ההצעה להסדר ישולמו לפחות 30% מכל חובותיו של החייב אשר אינם חובות המובטחים בשעבוד ואשר הנם חובת ברי תביעה בפשיטת רגל ( בצירוף הפרשי הצמדה ) ובהנחה שההצעה זכתה לרוב המתאים על פי הפקודה רשאי בית המשפט לאשר את ההצעה ולהתנות אותה במתן ערובה.
בעלי התפקיד בהליך הסדר הנושים
במסגרת הצעה להסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודה מוטלים על הכונס הרשמי תפקידים שונים ובין היתר, לבחון את ההצעה ולהביע את עמדתו בדבר ההצעה. הפרקטיקה הנוהגת היא כי ככל והכונס הרשמי אינו מתנגד להגשת הבקשה לאישור הסדר הנושים , הוא מציע לבית המשפט למנות מנהל מיוחד כנאמן זמני שתפקידו לנהל את הליך ההסדר. במסגרת ההצעה להסדר נושים רשאי בית המשפט להורות על כינוס אסיפת נושים על מנת לקבל את עמדת הנושים להצעה.
אופן ניהול הסדר הנושים
לרוב, לאחר הגשת הצעת החייב להסדר נושים , נדרש החייב לשלם "דמי רצינות" כתנאי לביצוע ההסדר. בנוסף, לרוב קובע בית המשפט תשלום חודשי שעל החייב לעמוד בו כתנאי לניהול הליך הסדר הנושים. דמי הרצינות נועדו להבטיח את הוצאות ההליך הכוללות הוצאות פרסום , המצאת הצעת החייב להסדר נושים לנושיו וכן את שכרו של הנאמן שמתמנה לפיקוח וניהול הליך ההסדר.
במועד שבו מתמנה על ידי בית המשפט נאמן לניהול הליך ההסדר מגדיר בית המשפט את תפקידיו השונים הכוללים : פרסום הליך ההסדר בעיתונים , המצאת הזמנה להשתתף בהסדר הנושים לנושיו של החייב, זימון וקיום אסיפת נושים , בדיקת תביעות החוב שהוגשו , דיווח לבית המשפט אודות התקדמות הליך ההסדר וטיפול בחלוקת דיבידנדים לנושים לאחר אישור ההסדר ותשלום הסכום שהוצע במסגרתו .
אי תחולת הסדר נושים
חשוב לציין בהקשר זה כי הסדר נושים שאושר לפי סעיף 19א' לפקודה לא יחייב נושה שלא הסכים להסדר ושהחייב לא היה נפטר מהחוב שלו על פי צו הפטר.
יוער כי חייב שפתח בהליך פשיטת רגל וכבר ניתן צו כינוס נגדו רשאי להציע גם הוא הצעה להסדר נושים , אך הצעה זו מוגשת לפי סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל. הצעה להסדר נושים לפי סעיף 33 לפקודה שונה בתנאיה מהצעת הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודה , ולעתים מאפשרת לחייב שאינו יכול לעמוד בתנאי הסדר נושים לפי סעיף זה להגיע להסדר נושים בתנאים מקלים במסגרת הליך פשיטת הרגל.