המחוקק קבע מנגנון פיקוח הדוק על הפעלת סמכויות מהותיות של הנאמן, המחייב אישור שיפוטי מוקדם, לצד כלים דיוניים יעילים המאפשרים לנאמן למלא את תפקידו תוך שמירה על זכויות צדדים שלישיים ואיזון אינטרסים.
סמכויות הטעונות אישור בית המשפט – גבולות הכוח
סעיף 44 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מגדיר במפורש פעולות מהותיות שהנאמן אינו רשאי לבצע באופן עצמאי, אלא בכפוף לאישור בית המשפט. דרישה זו משקפת את עקרון הפיקוח השיפוטי ואת הרצון למנוע פגיעה בלתי מידתית בקופת הנשייה או בזכויות הנושים.
בין הסמכויות המרכזיות: ניהול הליכים משפטיים בשם התאגיד, העסקת בעלי מקצוע שיסייעו לנאמן, פירעון חוב עבר לנושים מסוג מסוים (העדפת נושים), וכן התקשרות בפשרות מהותיות עם נושים או חייבים שיש להן השפעה משמעותית על היקף נכסי הקופה. בנוסף, כל סמכות אחרת שהחוק או בית המשפט קבעו כי טעונה אישור – תיכלל במסגרת זו. האישור יכול להינתן מראש ובאופן כללי, או נקודתית לעניין מסוים, בהתאם לנסיבות.
בקשה למתן הוראות – כלי ניהולי מרכזי
סעיף 45 מקנה לנאמן סמכות רחבה לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו. מדובר בכלי פרקטי חשוב, המאפשר לנאמן לקבל הכוונה שיפוטית ולפעול בביטחון משפטי.
כאשר הבקשה עשויה להשפיע על זכויות צד שלישי, נקבעו תנאים מצטברים לדיון בה: נחיצות הבקשה לביצוע יעיל של התפקיד, היעדר צורך בבירור עובדתי מורכב, והיעדר פגיעה מהותית בזכויות דיוניות. בכך יוצר החוק הבחנה ברורה בין הליך מקוצר של “מתן הוראות” לבין הליך משפטי מלא. עוד נקבע מפורשות כי במסגרת בקשה זו לא יוכרעו הליכים פליליים או מינהליים.
חובת שיתוף פעולה של נושאי משרה
סעיף 46 מעגן חובה אקטיבית של נושאי משרה לשעבר לשתף פעולה עם הנאמן. הנאמן רשאי לדרוש מהם דוח מפורט על מצב עסקי התאגיד, נכסיו, חובותיו וזהות נושיו. הוצאות עריכת הדוח ייחשבו כהוצאות הליך חדלות הפירעון, דבר המקטין תמריצים להימנעות משיתוף פעולה.
דרישת נכסים ומסמכים ובדיקתם
לשם איתור ושימור נכסי קופת הנשייה, סעיפים 47–48 מקנים לנאמן סמכויות חקירה ואכיפה: דרישת העברת נכסים ומסמכים מכל אדם המחזיק בהם, בירור מחלוקות לפי מנגנון מתן הוראות, ואף בדיקת נכסים המוחזקים בידי צדדים שלישיים לאחר מתן הודעה מוקדמת. יחד עם זאת, נשמרת זכות העיכבון בכפוף להכרעת בית המשפט.