נושה המבקש להכיר בחוב במסגרת הליך חדלות פירעון נושא בנטל הוכחה מלא, בדומה להליך אזרחי רגיל, ואף בנטל מוגבר כאשר מדובר ביחסי קרבה משפחתית .

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על הכרעת נאמן בתביעת חוב נדחתה בהיעדר “טעמים מיוחדים” כהגדרתם בדין, במיוחד כאשר הוגש בעבר ערעור על אותה הכרעה שנמחק

העברת זכויות במקרקעין ללא תמורה מקרוב משפחה, שבוצעה והושלמה ברישום סמוך לפתיחת הליכי חדלות פירעון, תבוטל מכוח סעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, גם

חילוט ערבות בנקאית אוטונומית שבוצע בסמוך לפתיחת הליכי חדלות פירעון אינו מהווה, ככלל, "פעולה המקנה עדיפות לנושה" כמשמעותה בסעיף 219(א)(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי,

בקשה לעיכוב ביצוע החלטה על איחוד הליכי חדלות פירעון תידחה כאשר המבקש אינו מוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, וזאת גם אם נטענות טענות בדבר

יחיד שהליכי חדלות הפירעון האישיים שלו אוחדו עם הליכי חדלות הפירעון של תאגיד, רשאי עקרונית להגיש הצעת הסדר חוב לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון

עיכוב יציאה מן הארץ הוא אחת ההגבלות המרכזיות המוטלות על חייב עם מתן צו לפתיחת הליכים, ולעיתים גם במסגרת הצו לשיקום כלכלי. יחד עם זאת,

החלטה בבקשת נושה לביטול הליך חדלות פירעון  . יחיד בהליכי חדלות פירעון מחויב לנהוג בתום לב עילאי ולשתף פעולה באופן מלא עם ההליך. התנהלות חסרת

בקשה להסרת צו עיכוב יציאה מן הארץ של יחיד המצוי בהליך חדלות פירעון תיבחן במשורה, בהתאם להלכת טאהא ולנהלי הממונה, תוך איזון בין זכות החייב

בקביעת צו שיקום כלכלי יש לאזן בין מחדלי היחיד לבין יכולתו הריאלית להשתכר, תוך בחינה כוללת של התוצאה. פוטנציאל ההשתכרות אינו נקבע על בסיס שכר