כאשר אדם או תאגיד שחייבים לכם כסף נכנסים להליך חדלות פירעון, עצם קיומו של החוב אינו מספיק בדרך כלל כדי להשתתף בחלוקת הכספים שיצטברו בקופת הנשייה. כדי לשמור על זכותו של הנושה לקבל את חלקו, עליו להגיש תביעת חוב, לעמוד במועדים שנקבעו בדין ולבסס את החוב במסמכים מתאימים.
תביעת החוב היא למעשה הדרך שבה הנושה מציג את דרישתו המשפטית במסגרת הליך חדלות הפירעון לקבלת תשלום מהחייב . לאחר הגשתה, הנאמן בוחן את עצם קיומו של החוב, את סכומו ואת מעמדו ומחליט אם לאשר את התביעה במלואה, באופן חלקי או לדחותה.
לכן, כאשר מתקבל מידע על כך שחייב נכנס להליכי חדלות פירעון, חשוב לא להסתפק בכך שהחוב מוכר לחייב, מופיע בספריו או אפילו נקבע בפסק דין. יש לבדוק בהקדם האם נדרשת הגשת תביעת חוב ומהו המועד האחרון להגשתה.
תביעת החוב היא רק אחד הצעדים שנושה נדרש לשקול. לצד הגשת התביעה חשוב לבחון את מעמד החוב, הבטוחות, זכות הקיזוז, אפשרות הערעור, פעולות הנאמן והשתתפות בהחלטות ובהסדרים. להרחבה ראו את המדריך המלא לנושה בהליך חדלות פירעון.
מהי תביעת חוב ולמה היא חשובה?
סעיף 209 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, קובע כי תביעת חוב בשל חוב עבר שאושרה על ידי הנאמן מקנה לנושה זכות לחלק מנכסי קופת הנשייה.
המשמעות המעשית היא שהליך חדלות הפירעון מרכז את דרישות הנושים למסגרת אחת. כל נושה המבקש להשתתף בחלוקה נדרש להציג את תביעתו, והנאמן בוחן אותה בהתאם לדין ולראיות שהוגשו.
אישור תביעת החוב אינו מבטיח שהנושה יקבל את מלוא החוב שאושר. הסכום שישולם בפועל תלוי, בין היתר, בהיקף הנכסים והכספים שיצטברו בקופת הנשייה, במספר הנושים, בסכומי תביעות החוב שאושרו ובמעמדם של החובות לפי סדר הפירעון הקבוע בחוק.
במקרים מסוימים נושה עשוי אפוא לקבל רק חלק מהחוב שאושר לו – ולעיתים לא תתאפשר חלוקה לנושים בדרגתו כלל.
תוך כמה זמן צריך להגיש תביעת חוב?
הכלל המרכזי קבוע בסעיף 210(א) לחוק:
נושה בחוב עבר רשאי להגיש תביעת חוב בתוך שישה חודשים ממועד פרסום הצו לפתיחת הליכים.
נקודת המוצא לחישוב התקופה היא אפוא מועד פרסום הצו, ולא בהכרח היום שבו נודע לנושה בפועל על ההליך.
משום כך, נושה שמגלה כי החייב נמצא בהליכי חדלות פירעון צריך לבדוק בהקדם את פרטי ההליך ואת מועד פרסום הצו לפתיחת הליכים.
אין לראות בתקופת ששת החודשים המלצה בלבד. מדובר במועד בעל משמעות מהותית לזכויות הנושה, ואיחור בהגשה עלול לחייב הגשת בקשה מיוחדת להארכת מועד, שאין ודאות כי תתקבל.
איחרתי את המועד להגשת תביעת חוב – האם הזכות אבדה?
לא בהכרח.
סעיף 210(ג) לחוק מסמיך את הנאמן להאריך את המועד להגשת תביעת החוב אם מצא כי התקיימו נסיבות שבגללן הנושה לא יכול היה להגיש את התביעה במועד, וכי מן הצדק להאריך את המועד, בהתחשב בין היתר בשלב שבו מצוי הליך חדלות הפירעון.
הארכת המועד אינה אוטומטית.
נושה המבקש להגיש תביעת חוב באיחור צריך להסביר ולבסס את הנסיבות שמנעו ממנו להגיש אותה בזמן. על פי התקנות, הבקשה להארכת המועד מוגשת יחד עם תביעת החוב ומאומתת בתצהיר.
גם לשלב שבו נמצא ההליך עשויה להיות חשיבות. ככל שההליך התקדם, בוצעו חלוקות או הסתמכו הצדדים על מצבת הנשייה הקיימת, עשויה בקשה מאוחרת לעורר קושי משמעותי יותר.
לכן, גם כאשר קיימת עילה אפשרית להארכת מועד, מומלץ שלא להשתהות בהגשת הבקשה לאחר שהתברר דבר קיומו של ההליך.
איך מגישים תביעת חוב?
ככלל, תביעת החוב מוגשת באמצעות המערכת המקוונת המתאימה לתיק חדלות הפירעון באמצעות מערכת הממונה על הליכי חדלות פירעון או מערכת ההוצאה לפועל, לפי העניין.
נושה שאינו מיוצג רשאי, במקרים הקבועים בתקנות, להגיש תביעת חוב גם שלא באופן מקוון.
העובדה שקיימת מערכת מקוונת אינה הופכת את תביעת החוב ל"טופס טכני" בלבד. יש חשיבות רבה לאופן שבו מתואר מקור החוב, לחישוב הסכום הנתבע ולמסמכים המצורפים.
תביעה שאינה מבוססת כראוי עלולה להוביל לדרישה להשלמת פרטים, להפחתת החוב הנתבע או לדחיית התביעה.
מה צריך לכלול בתביעת החוב?
תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובעות את הפרטים והמסמכים שיש לכלול בתביעה.
בין היתר, יש לפרט ולבסס:
העובדות שעליהן מבוסס החוב;
מועד פירעון החוב;
סכום החוב ורכיביו;
ריבית, הצמדה ותוספות, ככל שהן נתבעות;
בטוחות שניתנו להבטחת החוב;
תשלומים שכבר התקבלו על חשבון החוב;
טענה לזכות קיזוז, אם קיימת;
מעמד החוב הנטען;
מסמכים ואסמכתאות שיש בהם כדי להוכיח את החוב.
העובדות המבססות את תביעת החוב טעונות אימות בהתאם להוראות התקנות, ויש לצרף אסמכתאות התומכות בתביעה.
המסמכים הדרושים משתנים לפי מקור החוב. בהתאם לנסיבות, הם עשויים לכלול הסכם, חשבוניות, כרטסת הנהלת חשבונות, תכתובות, המחאות, מסמכי הלוואה, פסק דין, החלטות שיפוטיות, מסמכי שעבוד או ראיות לתשלומים שבוצעו.
המטרה אינה לצרף מסמכים רבים ככל האפשר, אלא להציג לנאמן תשתית מסודרת שמאפשרת לו להבין מדוע קיים החוב, כיצד חושב ומהו מעמדו ולהוכיח אותו באמצעות המסמכים .
חשוב לצרף את כל הראיות המבססות את תביעת החוב שכן על פי ההלכה הנטל להוכיח את תביעת החוב מוטל על התובע. הנאמן אינו אמור לבקש מהתובע מסמכים להוכחת תביעתו. ההיפך הוא הנכון – הנאמן צריך לבחון תביעת חוב מבוססת ככל הניתן.
האם פסק דין מספיק כדי להוכיח תביעת חוב?
פסק דין הוא כמובן ראיה משמעותית ביותר לקיומו של החוב, אך גם נושה המחזיק בפסק דין צריך להגיש תביעת חוב במסגרת ההליך.
ככלל, הנאמן אינו מנהל מחדש הליך משפטי שכבר הוכרע. עם זאת, סעיף 211 לחוק מעניק לנאמן, באישור בית המשפט, סמכות לדחות גם תביעה המבוססת על פסק דין בנסיבות חריגות, למשל כאשר פסק הדין ניתן על בסיס תרמית או קנוניה, או כאשר ניתן ללא בירור לגופו של עניין וקיים חשש ממשי שאינו משקף נכונה את החוב.
מדובר בסמכות חריגה, ולא בכלל המאפשר לנאמן לפתוח מחדש כל מחלוקת שכבר הוכרעה בפסק דין.
מה נדרש מנושה מובטח?
כאשר החוב מובטח בשעבוד קבוע על נכס, קיימת חשיבות מיוחדת לאופן שבו מוגשת תביעת החוב.
סעיף 210(ד) קובע כי תביעת החוב תכלול פירוט של הנכס המשועבד ואומדן של שוויו, ככל האפשר.
הסיבה לכך היא שמעמדו של נושה מובטח שונה ממעמדו של נושה רגיל. יש לבחון הן את היקף החוב והן את שווי הבטוחה, שכן לנתונים אלה עשויה להיות השפעה על היתרה שלגביה ישתתף הנושה בחלוקות ועל אופן מימוש זכויותיו.
לנושה מובטח קיימות גם הוראות מיוחדות בדבר מימוש הבטוחה, ויתור עליה והשתתפות בחלוקות. לכן במקרה של חוב מובטח אין להסתפק בהגשת תביעה "רגילה" מבלי לבדוק את משמעות הבטוחה.
ומה לגבי תביעת חוב של עובד?
לתביעות עובדים קיימות הוראות מיוחדות.
הדין מתאם בין תביעת העובד בהליך חדלות הפירעון לבין הזכויות שעשויות לעמוד לו כלפי המוסד לביטוח לאומי. בהתאם לסעיף 210(ה), מתביעת החוב של עובד מופחת סכום שקיבל כגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי.
התקנות כוללות גם מנגנון ייעודי להגשת תביעות של עובדים בגין שכר עבודה ופיצויי פיטורים.
לכן עובד שהמעסיק שלו נכנס לחדלות פירעון צריך לבדוק לא רק את תביעת החוב מול הנאמן אלא גם את המסלול הייעודי לקבלת זכויות מהמוסד לביטוח לאומי.
מה קורה לאחר הגשת תביעת החוב?
הגשת התביעה היא תחילת הבדיקה, ולא סופה.
לפי סעיף 211 לחוק, הנאמן בוחן את תביעת החוב ומחליט אם:
לאשר אותה במלואה;
לאשר רק חלק ממנה;
לשנות את סיווג החוב הנטען;
או לדחות את התביעה.
הנאמן רשאי לבקש השלמת פרטים או מסמכים אם אלה דרושים לצורך ההכרעה.
על פי התקנות, ככלל על הנאמן להכריע בתביעת החוב בתוך 90 ימים ממועד הגשתה, ולא יאוחר מ־30 ימים מתום התקופה להגשת תביעות החוב, בכפוף לאפשרות להאריך את המועד בהתאם לדין.
ההחלטה צריכה להימסר לנושה ולהיות מנומקת.
מה ניתן לעשות אם הנאמן דחה את תביעת החוב?
הכרעת הנאמן אינה בהכרח סוף הדרך.
סעיף 215 לחוק מאפשר למי שרואה עצמו נפגע מהחלטת הנאמן בתביעת חוב לערער עליה לבית המשפט.
לפי התקנות, נושה שנפגע מהכרעת הנאמן בתביעת החוב רשאי, ככלל, להגיש ערעור לבית המשפט בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההכרעה לידיו.
לעומת זאת, כאשר מדובר בהחלטה הדוחה בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב, תקופת בקשת רשות הערעור הקבועה בתקנות היא 15 ימים ממועד המצאת ההחלטה.
מדובר במועדים קצרים יחסית. לכן, כאשר מתקבלת הכרעה הדוחה תביעה, מפחיתה אותה באופן משמעותי או משנה את מעמדה, יש לבחון אותה ללא דיחוי.
האם ניתן לשנות תביעת חוב שכבר אושרה?
בנסיבות מסוימות – כן.
התקנות מאפשרות לנאמן לעיין מחדש בהכרעה כאשר נפלה בה טעות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. גם מי שנפגע מההכרעה יכול, בתנאים הקבועים בתקנות, לבקש תיקון או עיון חוזר.
משמעות הדבר היא שאישור תביעת חוב אינו יוצר בהכרח מצב שאינו ניתן עוד לשינוי, במיוחד כאשר מתגלה מידע מהותי חדש.
טעויות שכדאי להימנע מהן בהגשת תביעת חוב
אחת הטעויות הנפוצות היא להניח שהנאמן "כבר יודע" על החוב משום שהוא מופיע ברשימת החובות של החייב. אין בכך תחליף להגשת תביעת חוב כדין.
טעות נוספת היא להמתין לסיום הליך משפטי אחר מבלי לבדוק כיצד הדבר משפיע על המועד להגשת התביעה.
יש להימנע גם מהגשת סכום כולל ללא פירוט דרך החישוב, במיוחד כאשר נתבעים ריבית, הצמדה, הוצאות או רכיבים שונים של החוב.
כאשר קיימת בטוחה, זכות קיזוז, זכות קדימה או מאפיין אחר שעשוי להשפיע על מעמד החוב – יש לציין ולבסס אותו. לא רק סכום החוב חשוב; גם סיווג החוב עשוי להשפיע באופן משמעותי על שיעור הפירעון.
שאלות נפוצות על הגשת תביעת חוב
מהו המועד להגשת תביעת חוב בחדלות פירעון?
ככלל, בתוך שישה חודשים ממועד פרסום הצו לפתיחת הליכים. במקרים מסוימים חל מועד שונה, ובנסיבות מתאימות ניתן לבקש מהנאמן הארכת מועד.
גיליתי על הליך חדלות הפירעון לאחר שעברו שישה חודשים. מה עושים?
יש לבדוק אם מתקיימים התנאים להגשת בקשה להארכת מועד. בבקשה יש להסביר את הנסיבות שמנעו את ההגשה במועד ולנמק אותה היטב, והיא נבחנת גם בשים לב לשלב שבו נמצא ההליך.
החייב הודה בחוב. האם עדיין צריך להגיש תביעת חוב?
ככלל כן. עצם העובדה שהחייב מכיר בחוב או כלל אותו ברשימת נושיו אינה מחליפה את הצורך של הנושה להגיש את תביעתו בהתאם לדין.
יש לי פסק דין נגד החייב. האם גם אני צריך להגיש תביעת חוב?
כן. פסק דין אינו מחליף את הגשת תביעת החוב בהליך חדלות הפירעון.
האם אישור תביעת החוב מבטיח שאקבל את כל הכסף?
לא. האישור קובע את זכותו של הנושה להשתתף בחלוקה בהתאם למעמד החוב. שיעור התשלום בפועל תלוי בכספים שבקופה, בסדר הפירעון ובתביעות יתר הנושים.
הנאמן דחה את תביעת החוב. אפשר לערער?
כן. ככלל, ניתן לערער לבית המשפט על הכרעת הנאמן בתוך 45 ימים ממועד המצאתה. להחלטה הדוחה בקשה להארכת מועד קבוע בתקנות מועד קצר יותר של 15 ימים.
האם צריך לצרף מסמכים לתביעת החוב?
כן. יש לצרף אסמכתאות המבססות את החוב ואת הסכום הנתבע. המסמכים הנדרשים תלויים בסוג החוב ובנסיבותיו.
תביעת חוב היא שלב מהותי בשמירת זכויות הנושה
כאשר חייב נכנס להליך חדלות פירעון, מוקד הגבייה משתנה: במקום שכל נושה יפעל בנפרד נגד החייב, תביעות הנושים מתרכזות בהליך אחד והחלוקה נעשית בהתאם להוראות חוק חדלות פירעון.
בתוך המנגנון הזה, תביעת החוב היא הכלי המרכזי שבאמצעותו הנושה מבקש להכיר בחובו, בסכומו ובמעמדו.
לכן חשוב במיוחד לבדוק את מועד פרסום הצו, להגיש את התביעה במועד, לחשב נכון את החוב, לצרף את האסמכתאות המתאימות ולהציג במדויק כל טענה הנוגעת למעמד החוב או לבטוחות.
במקרים שבהם סכום החוב משמעותי, חלף המועד להגשת התביעה, קיימת מחלוקת לגבי סכום החוב או מעמדו, או שתביעת החוב נדחתה – יש חשיבות לבחינת הנסיבות והמסמכים הספציפיים לפני נקיטת פעולה.
המידע במאמר הוא מידע משפטי כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי המתייחס לנסיבות המקרה המסוים. לפני כל מהלך משפטי מומלץ להיוועץ בעורך דין שתחום חדלות הפירעון והחובות הוא תחום עיסוקו.