סעיף 77 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע הסדר ייחודי המחייב ספקי תשתיות להמשיך ולספק שירותי תשתית חיוניים לתאגיד בהפעלה, גם לאחר מתן צו לפתיחת הליכים ואף בניגוד להפסקת אספקה קודמת, תוך יצירת איזון בין צורכי השיקום הכלכלי של התאגיד לבין הגנה על זכויותיהם הכלכליות של ספקי התשתיות.
המסגרת הנורמטיבית והגדרות יסוד
שירותי תשתית מוגדרים כהספקת חשמל, מים ושירותים נוספים שייקבעו בצו;
ספק תשתיות הוא מי שעיסוקו בהספקת שירותים אלו;
בנוסף, נעשית הבחנה בין שירותי תשתית לבין שירות או מצרך חיוני אחרים הדרושים לפעילות התאגיד. הבחנה זו מלמדת על רצון המחוקק להסדיר באופן ייחודי דווקא תשתיות בסיסיות, שלהפסקתן עלולה להיות השפעה מיידית וקטלנית על המשך הפעילות העסקית.
חובת המשך אספקה
ככלל, אם ספק תשתיות סיפק שירותים ערב מתן צו לפתיחת הליכים , ואף אם הפסיקם בסמוך לפני כן , והואיל והתאגיד הפך ל"תאגיד בהפעלה", חלה חובה להמשיך ולספק את שירותי התשתית.
האספקה תיעשה בתמורה, ובתנאי התשלום וההספקה שנהגו בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט, אך תוך סייג מהותי: לא תיגבה תמורה בגין שירותים שסופקו לפני מתן הצו. בכך מובהר כי חובות עבר אינם “מגולגלים” לתקופת ההפעלה.
חריג – היעדר צורך שיקומי
סעיף קטן (ד) מעניק לבית המשפט סמכות לפטור ספק תשתיות מהמשך אספקה, אם שוכנע כי השירות אינו דרוש לשיקום הכלכלי של התאגיד. מדובר בחריג מצומצם, המשקף העדפה ברורה של המשך פעילות התאגיד, אך משאיר פתח לשיקול דעת שיפוטי במקרים שבהם אין הצדקה כלכלית להמשך האספקה.
הגנת ספק התשתיות
כדי לאזן את חובת ההמשך, נקבע מנגנון הגנה משמעותי:
אם לא שולמה התמורה בגין שירותים שסופקו לאחר הצו, או אם קיים חשש סביר לאי־תשלום, בית המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת התשלום (לרבות מתן ערובה), ובהיעדר פתרון מספק – להתיר לספק להפסיק את האספקה.
הוראה זו מבטיחה כי ספקי תשתיות לא יישאו בנטל מימוני בלתי סביר לטובת הליך חדלות הפירעון.
משמעות מעשית
הסעיף רלוונטי במיוחד לחברות תעשייה, מסחר ושירותים, שבהן חשמל ומים הם תנאי בסיסי להמשך פעילות. עבור נאמנים – מדובר בכלי קריטי לשימור עסק חי; עבור ספקי תשתיות – הסעיף מבהיר כי קיימת חובה להמשך אספקה, אך בצידה הגנות אפקטיביות.