במסגרת הליכי חדלות פירעון, לא כל נכסי החייב ניתנים למימוש לטובת הנושים. החוק קובע רשימה של נכסים חיוניים שאינם נכללים בקופת הנשייה, וזאת כדי להבטיח

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי כולל הוראת שעה מיוחדת המסדירה את זכויות העובדים כאשר מעסיק נכנס להליך חדלות פירעון. הוראה זו, הקבועה בסעיף 377 לחוק,

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר גם את מנגנון הערעור על החלטות הניתנות על ידי רשם ההוצאה לפועל במסגרת הליכים הנוגעים לחייבים. סעיף 351 לחוק

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעניק לממונה על הליכי חדלות פירעון סמכויות רבות בקבלת החלטות המשפיעות על חייבים ונושים. לצד סמכויות אלו קובע החוק מנגנון

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר באופן מפורט את זכות הערעור על החלטות הניתנות במסגרת ההליך. סעיף 349 לחוק קובע אילו החלטות נחשבות ל"פסק דין"

כאשר תאגיד מדווח פותח במשא ומתן מוגן להסדר חוב, החוק מחייב מינוי נציג נושים שתפקידו לנהל את המשא ומתן בשם הנושים, לפקח על פעילות התאגיד

סעיף 340 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר לנושה לפנות לבית המשפט ולבקש את הסרת ההגנות שניתנו לתאגיד במסגרת משא ומתן מוגן, אם קיים חשש

סעיף 339 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעניק לתאגיד מדווח תקופת הגנה זמנית מפני פעולות אכיפה של נושים בזמן שהוא מנהל משא ומתן להסדר חוב.

מבוא: מהו משא ומתן מוגן בתאגיד פרק ד' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע מנגנון ייחודי בשם "משא ומתן מוגן", המאפשר לתאגיד מדווח לנהל משא

מבוא: שלב קבלת ההחלטה בהסדר חוב מהותי בהליך של הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב, אחד השלבים המרכזיים הוא כינוס אסיפות סוג של בעלי העניין

  מבוא: מהו הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר מנגנון ייחודי לבחינת הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב, כאשר

מנהל הסדר הוא זרוע ביצועית־שיפוטית של בית המשפט, שמטרתה להבטיח יישום יעיל, הוגן ומבוקר של הסדר חוב שאושר, לרבות הכרעה במחלוקות טכניות ומהותיות הנובעות ממנו.

  אישור הסדר חוב אינו מסתכם בהצבעת הנושים בלבד; הוא כפוף לבחינה שיפוטית מהותית, ובמקרה של יחיד – לסטנדרט השוואתי מחמיר ביחס לחלופת צו לשיקום

כאשר מוגשת בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין, בית המשפט אינו משמש כחותמת גומי, אלא כגורם מסנן ומפקח המאזן בין אינטרס השיקום לבין ההגנה

סעיף 321 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע את המנגנון הפרוצדורלי לפתיחת הליך אישור הסדר חוב, ומגדיר מי רשאי להגיש בקשה, מה עליה לכלול, ומהי

סעיף 320 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי הסדר חוב שאושר כדין מחייב את החייב ואת כל בעלי העניין בו, אף אם לא ניתנה

סעיף 319כט לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את שאלת מינויו של מנהל הסדר לתפקיד נאמן בהליך חדלות פירעון מאוחר יותר, וקובע הסדרים שונים ליחיד

  סעיף 319כח לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את הדין החל כאשר הליך עיכוב הליכים זמני אינו מסתיים בהסדר חוב, אלא מוביל לפתיחת הליכי

סעיף 319כז לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוצר מסלול ייחודי ופשוט יותר לאישור הסדר חוב כאשר סך חובותיו של היחיד אינו עולה על 150,000 ₪.

  סעיף 319כו לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את הסמכות והנסיבות שבהן יבוטל צו עיכוב הליכים זמני שניתן ליחיד לצורך גיבוש הסדר חוב. הוראה

סעיף 319כד לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובע מערך מגבלות וחובות החלות על יחיד בתקופת תוקפו של צו עיכוב הליכים זמני, ומעגן מנגנון פיקוח

סעיף 319כג לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר באופן מפורט את שכרו של מנהל ההסדר שמונה במסגרת צו עיכוב הליכים זמני, וקובע תעריפים קבועים

סעיף 319כב לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר את שלב גיבוש הסדר החוב לאחר מתן צו עיכוב הליכים זמני ליחיד, וקובע לוח זמנים מחייב

סעיף 319כא לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובע כי עם מתן צו עיכוב הליכים זמני ליחיד, ימנה בית המשפט מנהל הסדר. מדובר בדמות מקצועית

סעיף 319כ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מגדיר את ההשלכות הישירות של מתן צו עיכוב הליכים זמני ליחיד. מדובר במנגנון בעל השפעה רחבה, היוצר

סעיף 319יט לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר את התנאים למתן צו עיכוב הליכים זמני ליחיד לצורך גיבוש ואישור הסדר חוב. מדובר בכלי מרכזי

סעיף 319יח לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגן את זכותו של כל אדם העלול להיפגע ממתן צו עיכוב הליכים זמני לגבי יחיד, להגיש התנגדות

סעיף 319יז לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר את האפשרות של יחיד לפנות לבית המשפט בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני, טרם מתן צו לפתיחת

סעיף 319טז לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר את התנאים והשלכות ביטולו של צו עיכוב הליכים זמני שניתן לצורך גיבוש ואישור הסדר חוב. מדובר

סעיפים 319יג–319יד לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018, מעגנים מנגנון פיקוח מרכזי בהליך עיכוב הליכים זמני: מינוי מנהל הסדר מטעם בית המשפט, בעל סמכויות מידע

סעיפים 319יא–319יב לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מעצבים מודל של "הפעלה מבוקרת": התאגיד ממשיך לפעול כעסק חי – אך תחת פיקוח שיפוטי הדוק, מגבלות

צו עיכוב הליכים זמני לפי סעיפים 319ט–319י לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מהווה כלי דיוני מרכזי המאפשר לתאגיד לקבל "מרחב נשימה" לשם גיבוש הסדר

סעיף 319ח ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעגן חריג ממוקד לכלל הבסיסי שלפיו צו עיכוב הליכים זמני חל על התאגיד בלבד. יחד עם זאת, בנסיבות

  פרק א'1 ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעגן מנגנון ייחודי המאפשר לתאגיד המצוי בקשיים כלכליים לקבל **צו עיכוב הליכים זמני**, עוד בטרם נפתחו נגדו

פרק ה' ו־ו' לחלק העוסק בחדלות פירעון בינלאומית ב־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדירים את מערכת היחסים בין הליך חדלות פירעון המתנהל בישראל לבין הליך

בהליכי חדלות פירעון חוצי גבולות, שיתוף פעולה אפקטיבי בין רשויות ובעלי תפקיד במדינות שונות הוא תנאי להצלחת ההליך הקולקטיבי. פרק ד' (סעיפים 308–310) לחוק חדלות

בהליכי חדלות פירעון בינלאומיים, לאחר שבית המשפט בישראל מכיר בהליך זר, מתרחבת מעורבותו של בעל התפקיד הזר גם בזירה המקומית. סעיפים 306–307 לחוק חדלות פירעון

הליכי חדלות פירעון בעלי זיקה בינלאומית מחייבים לעיתים תגובה מהירה של בית המשפט בישראל, עוד בטרם הוכר ההליך הזר. סעיפים 304–305 לחוק חדלות פירעון ושיקום

פרק ג' לחלק ט' בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר את אחד הכלים המרכזיים בדיני חדלות פירעון חוצי גבולות: הכרה רשמית בהליך זר. הכרה

  סעיפים 298–299 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגנים עיקרון יסודי: נושה זר אינו נחות מנושה ישראלי רק בשל זרותו. עם זאת, השוויון הוא

  חלק ט' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר את המסגרת הנורמטיבית להתמודדות עם מצבים שבהם לחייב קיימים נכסים, נושים או הליכים במספר מדינות

סעיפים 290–292 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעגנים מנגנון לטיפול במקרים של ניהול תאגיד במרמה ערב חדלות פירעון. מדובר בכלי הרתעתי ושיקומי כאחד, המאפשר הן

  סעיף 289 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מקנה לבית המשפט סמכות רחבה להורות על חיוב אישי של בעל תפקיד בתאגיד שהפר חובה כלפי התאגיד,

חלק ח' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעגן מנגנון אחריות אישי לדירקטורים ולמנהלים כלליים בתאגיד שנקלע לחדלות פירעון, מקום שבו לא נקטו אמצעים סבירים לצמצום

סעיף 286 ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מקנה לבית המשפט סמכות לבטל צו לפתיחת הליכים כאשר מתברר כי החייב אינו חדל פירעון, או כאשר

סעיף 285 ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מקנה לבית המשפט סמכות חריגה להורות על מעצרו של חייב יחיד, ובמקרה של תאגיד – של בעל

סעיף 284 ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר את סמכותו של בית המשפט להורות על צו עיכוב יציאה מהארץ כלפי חייב המצוי בהליכי חדלות

סעיף 283 ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מקנה לבית המשפט סמכות להורות על תפיסת נכס או מסמך של חייב המצוי בהליכי חדלות פירעון, באמצעות שוטר.

סעיף 282 ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעניק לבית המשפט סמכות להוציא צו המחייב התייצבות או מסירת נכסים, מסמכים ומידע הדרושים לניהול הליך חדלות הפירעון.

  סעיף 281 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעניק לבית המשפט סמכות רחבה להורות על חקירת אדם שיש יסוד סביר להניח כי מצוי ברשותו מידע

סעיף 280 ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעגן סמכות ייחודית לבית המשפט לאחד הליכים המתנהלים בעניינו של תאגיד עם הליכים של יחיד הקשור אליו –

  חלק ז' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגן את סמכויותיו הרחבות של בית המשפט ומבסס את מעמדו כערכאה מרכזית וריכוזית בהליך. מדובר בהסדר

  חלק ה' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגן את מעמד הנושים ואת מנגנוני ההשפעה והפיקוח שלהם על ניהול ההליך. המדובר בפרק מהותי, המאזן

סימן ד' בפרק הרלוונטי לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018 מסדיר את מעמדו של נושה בעל זכות קיזוז לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, וקובע מתי

סימן ג' לפרק הרלוונטי בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018 מסדיר את מעמדו של נושה בעל זכות עיכבון בהליכי חדלות פירעון, ומייצר מנגנון איזון בין

  סימן ב' (סעיפים 251–252) ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את מעמדו של נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות, וקובע מנגנון איזון בין זכות

סעיף 250 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע מנגנון מדויק לחלוקת התמורה שהתקבלה מפדיון או ממימוש נכס משועבד. ההוראה מאזנת בין זכותו הקניינית של הנושה

סעיפים 247–249 ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדירים את מנגנון מימוש הנכס המשועבד לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, וקובעים איזון מדויק בין זכויות הנושה המובטח

כאשר הורה בית המשפט או הממונה על הפעלת עסקי החייב לשם שיקומו, נשללת מן הנושה המובטח הזכות לממש נכס משועבד או לגבש שעבוד צף –

כאשר הורה בית המשפט או הממונה על הפעלת עסקי החייב לשם שיקומו, נשללת מן הנושה המובטח הזכות לממש נכס משועבד או לגבש שעבוד צף –

  סעיף 246 ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעניק לנאמן סמכות מהותית לפדות נכס משועבד בכל עת, תוך החלת הוראות חוק המשכון בשינויים המחויבים. מדובר

נושה מובטח נהנה מזכות קניינית ייחודית המאפשרת לו להיפרע ישירות מהנכס המשועבד לטובתו, גם לאחר מתן צו לפתיחת הליכים – אולם זכות זו כפופה להוראות

כאשר לאחר פירעון מלוא החובות והוצאות ההליך נותרת יתרה בקופת הנשייה – היא אינה נשארת בידי הקופה, אלא מוחזרת לחייב (ביחיד) או לחברי התאגיד (בתאגיד).

  עם השלמת מימוש נכסי קופת הנשייה, מחויב הנאמן לבצע חלוקה סופית של היתרה לנושים, וזאת רק לאחר שמוצו כלל ההליכים הנוגעים לתביעות החוב ולזכויות

סעיף 238 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי חלוקת נכסי קופת הנשייה תיעשה לנושי חוב עבר שתביעת החוב שלהם אושרה, ואינם נושים מובטחים, בהתאם

סעיף 237 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי חובות דחויים ייפרעו רק לאחר פירעון כלל החובות האחרים, ובכך מציב אותם בתחתית מדרג הנשייה. מדובר

סעיף 236 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר את מוסד הריבית הנוספת ואת אופן פירעונה במסגרת חלוקת נכסי קופת הנשייה. מדובר בהסדר ייחודי, שמטרתו

סעיף 233 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מגדיר בהרחבה מהן “הוצאות הליכי חדלות הפירעון”, מקנה להן מעמד עדיפות גבוה בסדר הפירעון, ומבטיח את מימון ההליך

חובות כלליים הם קבוצת החובות הרחבה והנפוצה ביותר בהליכי חדלות פירעון, והם נפרעים רק לאחר סילוק חובות מובטחים וחובות בדין קדימה, אך לפני חובות דחויים

חובות בדין קדימה הם חובות הנהנים ממעמד מועדף בהליכי חדלות פירעון, והם נפרעים לפני מרבית החובות הרגילים מתוך קופת הנשייה, ולעיתים אף על חשבון נכסים

  סעיפים 231–232 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובעים מנגנון היררכי וסגור של סדר פירעון החובות מקופת הנשייה, שמטרתו איזון בין הגנה על נושים בעלי

עקרון העל – חלוקה מוסדרת ושוויונית סעיף 230 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובע את נקודת המוצא הנורמטיבית לחלוקת נכסי קופת הנשייה לאחר מתן

סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגן את ההסדר המשפטי הנוגע למימוש דירת מגורים של חייב יחיד במסגרת נכסי קופת הנשייה. נקודת המוצא

משיכת כספים מקופת גמל של חייב יחיד במהלך הליך חדלות פירעון אינה פעולה אוטומטית, אלא מהלך חריג המחייב אישור שיפוטי, תוך הבחנה ברורה בין כספים

סעיף 227 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי לאחר פתיחת הליכים, חלה על הנאמן חובה אקטיבית לממש את נכסי קופת הנשייה בדרך שתשיא את

  פרק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את אופן כינוס נכסי החייב, העברתם לפיקוח הנאמן וניהולם היעיל לטובת כלל הנושים, תוך הטלת חובות

סעיפים 222–223 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוצרים מנגנון איזון בין הצורך להשיב נכסים לקופת הנשייה לבין ההגנה על צדדים שלישיים שפעלו בתום לב ובתמורה.

סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעניק לבית המשפט סמכות רחבה לבטל פעולות שנועדו להברחת נכסים מנושים, גם כאשר בוצעו שנים לפני פתיחת ההליך

סעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מקנה לבית המשפט סמכות רחבה לבטל פעולות שביצע חייב טרם פתיחת הליכי חדלות פירעון, אם פעולות אלו גרעו

סעיף 219 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגן את סמכות בית המשפט לבטל פעולות שביצע חייב ערב פתיחת הליכי חדלות פירעון, כאשר פעולות אלו

קופת הנשייה מגדירה את מסגרת הנכסים העומדים לחלוקה לנושים בהליכי חדלות פירעון, והבחנה מדויקת בין נכסים הכלולים בה לבין נכסים מוחרגים היא קריטית לניהול ההליך,

הוראות סעיפים 211–215 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדירות את מנגנון בירור והכרעת תביעות החוב, מעניקות לנאמן סמכויות רחבות לבחינת החוב לגופו, מאזנות בין יעילות

תביעת חוב שאושרה בהליכי חדלות פירעון היא תנאי סף למימוש זכותו של נושה להשתתף בחלוקת נכסי קופת הנשייה, כאשר עמידה במועדים והקפדה על דרישות הצורה

סעיף 208 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, מסדיר מנגנון סטטוטורי של העברה אוטומטית-מחויבת של ניהול הליכי חדלות פירעון מרשם ההוצאה לפועל אל הממונה על

סעיף 207 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, קובע מנגנון ייחודי המאפשר להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך מרשם

סעיף 204 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעביר לרשם ההוצאה לפועל מארג רחב של סמכויות שיפוטיות הנתונות בדרך כלל לבית המשפט, וזאת בהליכי חדלות

סעיפים 202–203 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגנים הסדר ייחודי שלפיו רשם ההוצאה לפועל מרכז בידיו את עיקר סמכויות הממונה בהליכי חדלות פירעון של

  סעיף 200 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובע מנגנון ייעודי וברור המאפשר לתקוף צו לפתיחת הליכים שניתן על-ידי רשם ההוצאה לפועל לחייב בעל

  סימן ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, עוסק במעבר משלב של ניסיון לגיבוש הסדר תשלומים לשלב של פתיחת הליכים פורמליים. סעיף 199 קובע

סעיפים 197–198 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מגדירים את כוחו המחייב של הסדר תשלומים שאושר כדין ואת גבולותיו, לצד שמירה מפורשת על זכותו של היחיד

סעיף 196 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעגן שלב פיקוח מהותי וסופי על הסדרי תשלומים: גם לאחר אישור ההסדר באסיפת הנושים, אין לו תוקף מחייב

  סעיפים 188–189 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעבירים את ניהול הליכי חדלות הפירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך מידי בית המשפט לידי רשם

סעיף 195 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע מנגנון הכרעה ברור ומאוזן לאישור הסדר תשלומים באסיפת נושים, המבוסס על רוב כפול ומהותי, תוך הטלת חובת

סעיפים 193–194 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשרים קידום ואישור הסדר תשלומים גם בהיעדר הסכמה מלאה של כלל הנושים, באמצעות העברת ההסדר לדיון והכרעה בפני

סעיפים 186–187 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוצרים מסלול ייעודי, נגיש ומקוצר ליחידים בעלי חובות בסכום נמוך, המאפשר פתיחת הליך חדלות פירעון גם כשמדובר בחובות

סעיפים 191–192 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מעגנים את שלב הליבה בהליך גיבוש הסדר תשלומים ליחיד בעל חובות בסכום נמוך: קיום ישיבה ייעודית בהוצאה

מבוא והקשר נורמטיבי סימן ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מסדיר מנגנון ייעודי לגיבוש הסדר תשלומים עבור יחיד בעל חובות בסכום נמוך. סעיף 190

הוראות סעיף 184 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, מסדירות מצב ייחודי אך שכיח יחסית: יצירת חובות חדשים על-ידי יחיד לאחר שכבר ניתן בעניינו צו

  סעיף 185 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר ליחיד המצוי כבר בהליך חדלות פירעון להציע הסדר חוב חוץ־הליכי, ובאישור ההסדר – להביא לביטול צו

סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מעגן מנגנון סנקציוני מרכזי המאפשר לבית המשפט לבטל צו לפתיחת הליכים שניתן לבקשת יחיד, מקום שבו התנהלותו

  סעיף 180 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי סמכויות החקירה, דרישת המידע וביטול חוזים הנתונות לממונה ולנאמן אינן מוגבלות לתקופת הביניים בלבד, אלא

סעיף 182 קובע כי אם הממונה נתן צו לפתיחת הליכים, ולאחר מכן התברר במהלך ההליך כי היקף החובות נמוך מהסף הקבוע בחוק (150,000 ש"ח ),

סעיף 181 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מעגן מנגנון חריג אך חשוב, המאפשר העברת ניהול הליכי חדלות הפירעון מהממונה על הליכי חדלות פירעון אל

סעיף 176 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, קובע מנגנון חריג המאפשר לבטל הפטר שניתן ליחיד, ואף לעשות כן למפרע. הוראה זו מאזנת בין עקרון

סעיף 179 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעגן מנגנון ייחודי וחריג, המבטיח את המשך תשלום המזונות לזכאי מזונות גם לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, וזאת

פרק י’ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר מנגנון ייחודי לניהול עיזבון של יחיד שנפטר כשהוא בחדלות פירעון, ומאפשר להחיל על העיזבון הליך חדלות פירעון

סעיף 173 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מסדיר מנגנון ייחודי המופעל בשלב הסופי של הליך השיקום הכלכלי, מקום שבו מתברר כי היחיד לא עמד

  סעיף 172 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מסדיר את אחד השלבים המכריעים בהליכי חדלות פירעון של יחידים: הגשת הדוח המסכם של הנאמן לקראת

  סעיף 171 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מעגן מנגנון ייעודי המאפשר ליחיד לבקש קיצור של תקופת התשלומים שנקבעה בצו לשיקום כלכלי. הוראה זו

סעיף 170 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מסדיר את המנגנון לשינוי צו לשיקום כלכלי של יחיד לאחר שניתן. הוראה זו משקפת את תפיסת המחוקק

סימן ד' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, עוסק בשלב הקריטי שלאחר מתן הצו לשיקום כלכלי ליחיד: שלב היישום, הפיקוח וההתאמות הנדרשות במהלך חיי הצו.

סעיף 167 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגן את אחד המנגנונים ההומניטריים והמשמעותיים ביותר בדין: מתן הפטר מיידי (“הפטר לאלתר”) ליחיד שאין לו כושר

סעיף 164 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, עוסק באחד המוקדים הרגישים והמעשיים ביותר בהליך: היקף נכסי קופת הנשייה במהלך תקופת התשלומים. סעיף זה מגדיר

  סעיף 166 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר מנגנון אכיפה ייחודי ויעיל, המאפשר העברת הכנסתו השוטפת של היחיד ישירות לנאמן, מקום בו היחיד

  סעיף 165 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובע חריג מהותי לעיקרון ריכוז נכסי החייב בקופת הנשייה, ומאפשר – בנסיבות מוצדקות – הותרת כספים

סקירה וניתוח סעיף 163 – תקופת התשלומים בצו לשיקום כלכלי סעיף 163 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובע את משך תקופת התשלומים המוטלת על

סימן ב' לפרק ח' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר את אחד הרכיבים המרכזיים והמעשיים ביותר בצו לשיקום כלכלי: חובת התשלומים המוטלת על היחיד.

סעיף 157 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את האפשרות להמשיך ולהפעיל את עסקו של היחיד בתקופת הביניים, ככלי שיקומי וכלכלי, תוך איזון הדוק בין

סעיף 156 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע מנגנון מהותי להבטחת קיומו הבסיסי של היחיד בתקופת הביניים, תוך איזון מבוקר בין צרכיו הקיומיים לבין אינטרס

  פרק ח' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, עוסק בלב ההליך: הצו לשיקום כלכלי. זהו הכלי המרכזי שבאמצעותו מעצב בית המשפט את האיזון בין

סעיף 153 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובע את דוח ממצאי הבדיקה כמסמך המרכזי והקובע בשלב המעבר מבירור מצבו הכלכלי של היחיד לגיבוש צו

סעיף 152 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר מנגנון בירור פורמלי ומפוקח שבאמצעותו נבחן מצבו הכלכלי של היחיד. ההסדר מעניק לנאמן סמכויות חקירה משמעותיות,

הצעת הממונה לשיקום כלכלי של יחיד, המעוגנת בסעיפים 154–155 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מהווה שלב מרכזי ומכריע בהליך חדלות הפירעון. שלב זה מתרחש

סעיפים 144–151 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, יוצרים מנגנון בדיקה רחב, חודר ומובנה של מצבו הכלכלי של היחיד, המהווה את אבן היסוד לגיבוש צו

סעיפים 142–143 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובעים מערך הגבלות משמעותי החַל על יחיד בתקופת הביניים, ממועד מתן צו לפתיחת הליכים ועד מתן צו

סעיף 138 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגן חובה מהותית ומקיפה המוטלת על היחיד לשתף פעולה עם הנאמן באופן מלא ושוטף. עמידה בחובה זו

סעיף 137 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגן מנגנון דיווח שיטתי ומחייב מצד הנאמן, אשר נועד להבטיח פיקוח אפקטיבי של הממונה, שקיפות כלפי בעלי

סעיף 136 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובע חובת סודיות החלה על הנאמן וכל מי שפועל מטעמו, ומציב איזון עדין בין הצורך בשימוש במידע

הוראות סעיפים 129–135 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, משרטטות מסגרת ברורה ומאוזנת לפעולת הנאמן: מחד גיסא מוקנות לו סמכויות רחבות לניהול קופת הנשייה ויישום

סעיף 120 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר מנגנון נקודתי אך בעל חשיבות מעשית רבה: עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד, מקום שבו

  הנאמן הוא הדמות המרכזית בהליכי חדלות פירעון, ולפיכך מינויו מוסדר בחוק באופן קפדני: בחירה מרשימה מפוקחת, מניעת ניגודי עניינים, שקיפות בהיקף המינויים, והבטחת אחריות

  צו לפתיחת הליכים משנה באופן מיידי ומוחלט את מצבו המשפטי והכלכלי של היחיד: נכסיו מוקדשים לפירעון חובות עבר בלבד, הליכי הגבייה נגדו מוקפאים, מוטלות

פרק ד' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, ובמרכזו סעיף 119, מסדיר את סמכות בית המשפט ליתן סעדים זמניים בשלב הביניים שבין הגשת בקשת נושה

  סעיף 117 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגן חובה מרכזית החלה על יחיד שניתן בעניינו צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה: הגשת דוח מקיף

סעיפים 113–116 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובעים מנגנון דיוני מאוזן לבחינת בקשת נושה: מחד – זכות רחבה להתנגדות ופיקוח שיפוטי הדוק. מאידך – סנקציות

סעיף 110 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעמיד בידי נושה מנגנון ראייתי יעיל וחזק, המאפשר להוכיח חדלות פירעון של יחיד באמצעות חזקות סטטוטוריות ברורות, ובכך

סעיף 109 לחוק חדלות פירעון מסדיר את זכותו של נושה ליזום הליך חדלות פירעון נגד יחיד, אך קובע סף ראייתי ומהותי ברור, ובפרט מגבלות משמעותיות

סעיף 108 לחוק חדלות פירעון יוצר מנגנון ביקורת מהיר ומאוזן על צו לפתיחת הליכים, המאפשר למי שנפגע מהצו לתקוף אותו בפרק זמן קצוב, תוך הקניית

  המחוקק קבע מנגנון מאוזן המבטיח שקיפות לנושים באמצעות פרסום צו פתיחת הליכים וזכות עיון רחבה במסמכי ההליך, לצד הגנה מדוקדקת על פרטיות היחיד ובני

סעיף 105 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע מנגנון החלטה יעיל ומוגבל בזמן לממונה, המאזן בין זכות היחיד לפתיחת הליך שיקומי לבין חובת בדיקה מהותית

סעיף 104 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע מסלול מובנה וברור להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים על ידי יחיד שחובותיו עולים על הסף הקבוע בחוק,

בקשה לצו לפתיחת הליכים – למי מגישים ומתי? חלוקת הסמכויות לפי גובה החוב סעיף 103 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע מנגנון סמכות מדורג וברור

חלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד ייפתחו רק כאשר מתקיימת זיקה מהותית לישראל, באמצעות מרכז חיים, נכסים

מבוא ומטרת ההסדר הוראות סימן ו' בפרק הפירוק בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדירות את פעולת הנאמן לאחר שניתן צו לפתיחת הליכים והוחלט על פירוק

סעיף 78 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעניק לבית המשפט סמכות חריגה לכפות על ספק שאינו קשור בחוזה קיים להמשיך ולהספק שירות או מצרך חיוני

כאשר מתברר כי אין סיכוי סביר לשיקום תאגיד בהפעלה, או שהמשך ההפעלה פוגע בנושים, הדין מחייב מעבר חד וברור להליכי פירוק, תוך שמירה על תוקפן

  מכירת פעילות עסקית של תאגיד במסגרת חדלות פירעון, שלא כחלק מתכנית לשיקום כלכלי, היא כלי שיקומי חריג אך מרכזי, ומחייב פיקוח שיפוטי הדוק תוך

  סעיף 77 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע הסדר ייחודי המחייב ספקי תשתיות להמשיך ולספק שירותי תשתית חיוניים לתאגיד בהפעלה, גם לאחר מתן צו

  סעיף 75 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוצר חריג משמעותי לדיני החוזים הכלליים ולחוק המחאת חיובים, ומעניק לבית המשפט סמכות לאשר המחאת זכויות ואף

אישור תכנית לשיקום כלכלי מסמן את המעבר משלב ניהולי בידי נאמן לשלב של השבת השליטה לאורגני התאגיד, בכפוף להוראות התכנית ולפיקוח משפטי, ומהווה נקודת מפנה

סעיף 74 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כלל יסוד שלפיו פגיעה שנגרמה עקב הפרת חוזה קיים לפני ביטולו או לפני החלטה על המשך קיומו

הוראות הדין בישראל ביחס להוצאות לקיום חיובי תאגיד לפי חוזה קיים לאחר מתן צו לפתיחת הליכים בחדלות פירעון קובעות את מעמדם הכספי של ההוצאות שנסתמכות

  סעיף 72 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את סמכות בית המשפט להורות על המשך קיום חוזה קיים, כאשר הדבר נדרש לשיקום כלכלי של

מבוא השלב המכריע בהליך השיקום הכלכלי הוא הבאת התכנית לאישור הגורמים המוסמכים ויישומה בפועל. סעיפים 83–90 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מסדירים מנגנון מדורג:

דיני חדלות הפירעון מעניקים לנאמן כלי מרכזי וגמיש לביטול חוזים קיימים שנכרתו טרם פתיחת ההליכים, גם ללא עילת ביטול חוזית רגילה, וזאת לשם קידום שיקום

לשם מילוי תפקידו, הוענקו לנאמן סמכויות רחבות לאיסוף מידע ולחקירה, לרבות קבלת מידע מתאגידים בנקאיים ומרשות המסים באישור שיפוטי, תוך קביעת מנגנוני איזון מחמירים להגנה

סעיף 65 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוצר מנגנון משפטי ייחודי המאפשר לתאגיד המצוי בהפעלה לקבל אשראי חדש במהלך ההליך, תוך מתן עדיפות גבוהה לפירעונו,

מבוא לאחר גיבוש תכנית לשיקום כלכלי בהתאם לסעיפים 80–81 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, נכנס ההליך לשלב הקריטי של הגשת ההצעות לבית המשפט. סעיף 82

המחוקק קבע מנגנון פיקוח הדוק על הפעלת סמכויות מהותיות של הנאמן, המחייב אישור שיפוטי מוקדם, לצד כלים דיוניים יעילים המאפשרים לנאמן למלא את תפקידו תוך

  סעיף 64 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעגן את עקרון עקיבת הזכויות, ומבטיח כי נושה מובטח או בעל נכס הכפוף לשיור בעלות לא יאבד

הוראות סעיפים 80–81 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוצרות את המסגרת האופרטיבית המרכזית להכנת תכנית לשיקום כלכלי של תאגיד בידי הנאמן, תוך שילוב בין ניהול

הנאמן בהליכי חדלות פירעון פועל כזרועו הארוכה של בית המשפט, כפוף להנחיותיו, ומרכז בידיו סמכויות נרחבות לניהול, שיקום או פירוק התאגיד, תוך החלפת האורגנים ונושאי

סעיפים 61–63 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובעים מנגנון איזון מדויק בין הצורך לאפשר לנאמן גמישות תפעולית לשם שיקום התאגיד, לבין החובה להבטיח הגנה הולמת

מנגנון מינוי הנאמן בהליכי חדלות פירעון נועד להבטיח ניהול מקצועי, שקוף ונטול ניגודי עניינים של ההליך, תוך איזון בין יעילות כלכלית, הגנה על הנושים ושמירה

סעיף 31 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי הקפאת הליכים אינה חלה, ככלל, על הליכים פליליים ומינהליים, אך משרטט חריגים מהותיים המגבילים את כוחן

סעיפים 57–58 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעגנים את המעבר מתפיסה של פירוק וחיסול לתפיסה של שימור ערך ושיקום, באמצעות הפעלת התאגיד בידי הנאמן וגיבוש

סעיף 30 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוצר חריג מצומצם לכלל שלפיו הקפאת הליכים חלה רק על התאגיד, ומאפשר – בנסיבות חריגות ומנומקות – להחיל

סעיף 52 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעגן חובת סודיות רחבה ומהותית החלה על הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו, במטרה להבטיח איזון בין צורכי בירור

  הוראות סעיפים 26–28 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מסדירות את אופן פרסום צו פתיחת הליכים בתאגיד, חובות ההודעה לגורמים הרלוונטיים, וכן את חובת

סעיף 25 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, קובע את התוצאות המיידיות והמהותיות של מתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של תאגיד. מדובר באבן יסוד בהליכי

סעיפים 23–24 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדירים את אחת ההחלטות המהותיות והמשפיעות ביותר בהליכי חדלות פירעון של תאגיד: האם להורות על הפעלת התאגיד

סעיף 22 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, מסדיר מנגנון ייחודי של עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד מקום שבו הוגשה בקשה לצו לפתיחת

הוראות סעיפים 20–21 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מסדירות את אחד הכלים המרכזיים והחשובים ביותר בהליכי חדלות פירעון של תאגידים, מתן סעד זמני, בשלב

סעיף 17 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018, מסדיר מנגנון ייחודי המאפשר לתאגיד גמישות דיונית בשלב המקדמי של בקשה לצו פתיחת הליכים. הוראה זו עוסקת

הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, היא נקודת פתיחה קריטית בהליך חדלות הפירעון, שכן מרגע מתן הצו מופעלות השלכות

סעיף 29 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, עוסק במשמעותה המעשית של הקפאת הליכים נגד תאגיד ממועד מתן צו לפתיחת הליכים. מדובר באחד הכלים המרכזיים

  חזקת חדלות הפירעון בבקשת נושה היא אחד הכלים המרכזיים שמעמיד חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, בידי נושים המבקשים לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגד

סעיף 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, מסדיר את זכותו של נושה להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים נגד תאגיד. מדובר בהוראה מרכזית בדיני

  הוראות סעיפים 6–8 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, קובעות את המסגרת הנורמטיבית לפתיחת הליכי חדלות פירעון בעניינם של תאגידים, תוך הבחנה ברורה בין

סעיף 5 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018 מגדיר באופן ברור את תנאי הסף לפתיחת הליכי חדלות פירעון בעניינם של תאגידים. הוראות אלו נועדו לשרטט

סעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובע את ההגדרה היסודית למונח "חדלות פירעון" ומהווה אבן יסוד להבנת תחולת החוק והפעלת מנגנוניו. בהתאם להוראה

  הסעיף  הראשון בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018  עוסק במטרות החוק.  תכלית החוק  היא להסדיר את פירעון חובותיו של חייב , יחיד או תאגיד