במסגרת הליכי חדלות פירעון, לא כל נכסי החייב ניתנים למימוש לטובת הנושים. החוק קובע רשימה של נכסים חיוניים שאינם נכללים בקופת הנשייה, וזאת כדי להבטיח

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי כולל הוראת שעה מיוחדת המסדירה את זכויות העובדים כאשר מעסיק נכנס להליך חדלות פירעון. הוראה זו, הקבועה בסעיף 377 לחוק,

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר גם את מנגנון הערעור על החלטות הניתנות על ידי רשם ההוצאה לפועל במסגרת הליכים הנוגעים לחייבים. סעיף 351 לחוק

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעניק לממונה על הליכי חדלות פירעון סמכויות רבות בקבלת החלטות המשפיעות על חייבים ונושים. לצד סמכויות אלו קובע החוק מנגנון

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר באופן מפורט את זכות הערעור על החלטות הניתנות במסגרת ההליך. סעיף 349 לחוק קובע אילו החלטות נחשבות ל"פסק דין"

סעיפים 347–348 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעניקים למשרד המשפטים סמכויות אכיפה ייחודיות באמצעות חוקרים ייעודיים. חוקרים אלה מוסמכים לחקור חשדות לעבירות בהליכי חדלות פירעון,

סעיף 346 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע עבירות פליליות חמורות שנועדו להגן על תקינות הליך חדלות הפירעון. החוק מטיל אחריות פלילית על חייבים, נושאי

כאשר תאגיד מדווח פותח במשא ומתן מוגן להסדר חוב, החוק מחייב מינוי נציג נושים שתפקידו לנהל את המשא ומתן בשם הנושים, לפקח על פעילות התאגיד

סעיף 340 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר לנושה לפנות לבית המשפט ולבקש את הסרת ההגנות שניתנו לתאגיד במסגרת משא ומתן מוגן, אם קיים חשש

סעיף 339 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעניק לתאגיד מדווח תקופת הגנה זמנית מפני פעולות אכיפה של נושים בזמן שהוא מנהל משא ומתן להסדר חוב.

מבוא: מהו משא ומתן מוגן בתאגיד פרק ד' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע מנגנון ייחודי בשם "משא ומתן מוגן", המאפשר לתאגיד מדווח לנהל משא

מבוא: שלב קבלת ההחלטה בהסדר חוב מהותי בהליך של הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב, אחד השלבים המרכזיים הוא כינוס אסיפות סוג של בעלי העניין

  מבוא: מהו הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר מנגנון ייחודי לבחינת הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב, כאשר

מנהל הסדר הוא זרוע ביצועית־שיפוטית של בית המשפט, שמטרתה להבטיח יישום יעיל, הוגן ומבוקר של הסדר חוב שאושר, לרבות הכרעה במחלוקות טכניות ומהותיות הנובעות ממנו.

  אישור הסדר חוב אינו מסתכם בהצבעת הנושים בלבד; הוא כפוף לבחינה שיפוטית מהותית, ובמקרה של יחיד – לסטנדרט השוואתי מחמיר ביחס לחלופת צו לשיקום

כאשר מוגשת בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין, בית המשפט אינו משמש כחותמת גומי, אלא כגורם מסנן ומפקח המאזן בין אינטרס השיקום לבין ההגנה

סעיף 321 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע את המנגנון הפרוצדורלי לפתיחת הליך אישור הסדר חוב, ומגדיר מי רשאי להגיש בקשה, מה עליה לכלול, ומהי

סעיף 320 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי הסדר חוב שאושר כדין מחייב את החייב ואת כל בעלי העניין בו, אף אם לא ניתנה

סעיף 319כט לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את שאלת מינויו של מנהל הסדר לתפקיד נאמן בהליך חדלות פירעון מאוחר יותר, וקובע הסדרים שונים ליחיד

  סעיף 319כח לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את הדין החל כאשר הליך עיכוב הליכים זמני אינו מסתיים בהסדר חוב, אלא מוביל לפתיחת הליכי

סעיף 319כז לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוצר מסלול ייחודי ופשוט יותר לאישור הסדר חוב כאשר סך חובותיו של היחיד אינו עולה על 150,000 ₪.

  סעיף 319כו לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את הסמכות והנסיבות שבהן יבוטל צו עיכוב הליכים זמני שניתן ליחיד לצורך גיבוש הסדר חוב. הוראה

סעיף 319כד לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובע מערך מגבלות וחובות החלות על יחיד בתקופת תוקפו של צו עיכוב הליכים זמני, ומעגן מנגנון פיקוח

סעיף 319כג לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר באופן מפורט את שכרו של מנהל ההסדר שמונה במסגרת צו עיכוב הליכים זמני, וקובע תעריפים קבועים

סעיף 319כב לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר את שלב גיבוש הסדר החוב לאחר מתן צו עיכוב הליכים זמני ליחיד, וקובע לוח זמנים מחייב

סעיף 319כא לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובע כי עם מתן צו עיכוב הליכים זמני ליחיד, ימנה בית המשפט מנהל הסדר. מדובר בדמות מקצועית

סעיף 319כ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מגדיר את ההשלכות הישירות של מתן צו עיכוב הליכים זמני ליחיד. מדובר במנגנון בעל השפעה רחבה, היוצר

סעיף 319יט לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר את התנאים למתן צו עיכוב הליכים זמני ליחיד לצורך גיבוש ואישור הסדר חוב. מדובר בכלי מרכזי

סעיף 319יח לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגן את זכותו של כל אדם העלול להיפגע ממתן צו עיכוב הליכים זמני לגבי יחיד, להגיש התנגדות

סעיף 319יז לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר את האפשרות של יחיד לפנות לבית המשפט בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני, טרם מתן צו לפתיחת

סעיף 319טז לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר את התנאים והשלכות ביטולו של צו עיכוב הליכים זמני שניתן לצורך גיבוש ואישור הסדר חוב. מדובר

סעיפים 319יג–319יד לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018, מעגנים מנגנון פיקוח מרכזי בהליך עיכוב הליכים זמני: מינוי מנהל הסדר מטעם בית המשפט, בעל סמכויות מידע

סעיפים 319יא–319יב לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מעצבים מודל של "הפעלה מבוקרת": התאגיד ממשיך לפעול כעסק חי – אך תחת פיקוח שיפוטי הדוק, מגבלות

צו עיכוב הליכים זמני לפי סעיפים 319ט–319י לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מהווה כלי דיוני מרכזי המאפשר לתאגיד לקבל "מרחב נשימה" לשם גיבוש הסדר

סעיף 319ח ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעגן חריג ממוקד לכלל הבסיסי שלפיו צו עיכוב הליכים זמני חל על התאגיד בלבד. יחד עם זאת, בנסיבות

  פרק א'1 ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעגן מנגנון ייחודי המאפשר לתאגיד המצוי בקשיים כלכליים לקבל **צו עיכוב הליכים זמני**, עוד בטרם נפתחו נגדו

פרק ה' ו־ו' לחלק העוסק בחדלות פירעון בינלאומית ב־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדירים את מערכת היחסים בין הליך חדלות פירעון המתנהל בישראל לבין הליך

בהליכי חדלות פירעון חוצי גבולות, שיתוף פעולה אפקטיבי בין רשויות ובעלי תפקיד במדינות שונות הוא תנאי להצלחת ההליך הקולקטיבי. פרק ד' (סעיפים 308–310) לחוק חדלות

בהליכי חדלות פירעון בינלאומיים, לאחר שבית המשפט בישראל מכיר בהליך זר, מתרחבת מעורבותו של בעל התפקיד הזר גם בזירה המקומית. סעיפים 306–307 לחוק חדלות פירעון

הליכי חדלות פירעון בעלי זיקה בינלאומית מחייבים לעיתים תגובה מהירה של בית המשפט בישראל, עוד בטרם הוכר ההליך הזר. סעיפים 304–305 לחוק חדלות פירעון ושיקום

פרק ג' לחלק ט' בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר את אחד הכלים המרכזיים בדיני חדלות פירעון חוצי גבולות: הכרה רשמית בהליך זר. הכרה

  סעיפים 298–299 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגנים עיקרון יסודי: נושה זר אינו נחות מנושה ישראלי רק בשל זרותו. עם זאת, השוויון הוא

  חלק ט' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר את המסגרת הנורמטיבית להתמודדות עם מצבים שבהם לחייב קיימים נכסים, נושים או הליכים במספר מדינות

סעיפים 290–292 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעגנים מנגנון לטיפול במקרים של ניהול תאגיד במרמה ערב חדלות פירעון. מדובר בכלי הרתעתי ושיקומי כאחד, המאפשר הן

  סעיף 289 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מקנה לבית המשפט סמכות רחבה להורות על חיוב אישי של בעל תפקיד בתאגיד שהפר חובה כלפי התאגיד,

חלק ח' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעגן מנגנון אחריות אישי לדירקטורים ולמנהלים כלליים בתאגיד שנקלע לחדלות פירעון, מקום שבו לא נקטו אמצעים סבירים לצמצום

סעיף 286 ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מקנה לבית המשפט סמכות לבטל צו לפתיחת הליכים כאשר מתברר כי החייב אינו חדל פירעון, או כאשר

סעיף 285 ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מקנה לבית המשפט סמכות חריגה להורות על מעצרו של חייב יחיד, ובמקרה של תאגיד – של בעל

סעיף 284 ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר את סמכותו של בית המשפט להורות על צו עיכוב יציאה מהארץ כלפי חייב המצוי בהליכי חדלות

סעיף 283 ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מקנה לבית המשפט סמכות להורות על תפיסת נכס או מסמך של חייב המצוי בהליכי חדלות פירעון, באמצעות שוטר.

סעיף 282 ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעניק לבית המשפט סמכות להוציא צו המחייב התייצבות או מסירת נכסים, מסמכים ומידע הדרושים לניהול הליך חדלות הפירעון.

  סעיף 281 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעניק לבית המשפט סמכות רחבה להורות על חקירת אדם שיש יסוד סביר להניח כי מצוי ברשותו מידע

סעיף 280 ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעגן סמכות ייחודית לבית המשפט לאחד הליכים המתנהלים בעניינו של תאגיד עם הליכים של יחיד הקשור אליו –

  חלק ז' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגן את סמכויותיו הרחבות של בית המשפט ומבסס את מעמדו כערכאה מרכזית וריכוזית בהליך. מדובר בהסדר

  חלק ה' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגן את מעמד הנושים ואת מנגנוני ההשפעה והפיקוח שלהם על ניהול ההליך. המדובר בפרק מהותי, המאזן

סימן ד' בפרק הרלוונטי לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018 מסדיר את מעמדו של נושה בעל זכות קיזוז לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, וקובע מתי

סימן ג' לפרק הרלוונטי בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018 מסדיר את מעמדו של נושה בעל זכות עיכבון בהליכי חדלות פירעון, ומייצר מנגנון איזון בין

  סימן ב' (סעיפים 251–252) ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את מעמדו של נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות, וקובע מנגנון איזון בין זכות

סעיף 250 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע מנגנון מדויק לחלוקת התמורה שהתקבלה מפדיון או ממימוש נכס משועבד. ההוראה מאזנת בין זכותו הקניינית של הנושה

סעיפים 247–249 ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדירים את מנגנון מימוש הנכס המשועבד לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, וקובעים איזון מדויק בין זכויות הנושה המובטח

כאשר הורה בית המשפט או הממונה על הפעלת עסקי החייב לשם שיקומו, נשללת מן הנושה המובטח הזכות לממש נכס משועבד או לגבש שעבוד צף –

כאשר הורה בית המשפט או הממונה על הפעלת עסקי החייב לשם שיקומו, נשללת מן הנושה המובטח הזכות לממש נכס משועבד או לגבש שעבוד צף –

  סעיף 246 ל־חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעניק לנאמן סמכות מהותית לפדות נכס משועבד בכל עת, תוך החלת הוראות חוק המשכון בשינויים המחויבים. מדובר

נושה מובטח נהנה מזכות קניינית ייחודית המאפשרת לו להיפרע ישירות מהנכס המשועבד לטובתו, גם לאחר מתן צו לפתיחת הליכים – אולם זכות זו כפופה להוראות

כאשר לאחר פירעון מלוא החובות והוצאות ההליך נותרת יתרה בקופת הנשייה – היא אינה נשארת בידי הקופה, אלא מוחזרת לחייב (ביחיד) או לחברי התאגיד (בתאגיד).

  עם השלמת מימוש נכסי קופת הנשייה, מחויב הנאמן לבצע חלוקה סופית של היתרה לנושים, וזאת רק לאחר שמוצו כלל ההליכים הנוגעים לתביעות החוב ולזכויות

סעיף 238 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי חלוקת נכסי קופת הנשייה תיעשה לנושי חוב עבר שתביעת החוב שלהם אושרה, ואינם נושים מובטחים, בהתאם

סעיף 237 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי חובות דחויים ייפרעו רק לאחר פירעון כלל החובות האחרים, ובכך מציב אותם בתחתית מדרג הנשייה. מדובר

סעיף 236 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר את מוסד הריבית הנוספת ואת אופן פירעונה במסגרת חלוקת נכסי קופת הנשייה. מדובר בהסדר ייחודי, שמטרתו

סעיף 233 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מגדיר בהרחבה מהן “הוצאות הליכי חדלות הפירעון”, מקנה להן מעמד עדיפות גבוה בסדר הפירעון, ומבטיח את מימון ההליך

חובות כלליים הם קבוצת החובות הרחבה והנפוצה ביותר בהליכי חדלות פירעון, והם נפרעים רק לאחר סילוק חובות מובטחים וחובות בדין קדימה, אך לפני חובות דחויים

חובות בדין קדימה הם חובות הנהנים ממעמד מועדף בהליכי חדלות פירעון, והם נפרעים לפני מרבית החובות הרגילים מתוך קופת הנשייה, ולעיתים אף על חשבון נכסים

  סעיפים 231–232 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובעים מנגנון היררכי וסגור של סדר פירעון החובות מקופת הנשייה, שמטרתו איזון בין הגנה על נושים בעלי

עקרון העל – חלוקה מוסדרת ושוויונית סעיף 230 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובע את נקודת המוצא הנורמטיבית לחלוקת נכסי קופת הנשייה לאחר מתן

סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגן את ההסדר המשפטי הנוגע למימוש דירת מגורים של חייב יחיד במסגרת נכסי קופת הנשייה. נקודת המוצא

משיכת כספים מקופת גמל של חייב יחיד במהלך הליך חדלות פירעון אינה פעולה אוטומטית, אלא מהלך חריג המחייב אישור שיפוטי, תוך הבחנה ברורה בין כספים

סעיף 227 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי לאחר פתיחת הליכים, חלה על הנאמן חובה אקטיבית לממש את נכסי קופת הנשייה בדרך שתשיא את

  פרק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את אופן כינוס נכסי החייב, העברתם לפיקוח הנאמן וניהולם היעיל לטובת כלל הנושים, תוך הטלת חובות

סעיפים 222–223 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוצרים מנגנון איזון בין הצורך להשיב נכסים לקופת הנשייה לבין ההגנה על צדדים שלישיים שפעלו בתום לב ובתמורה.

סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעניק לבית המשפט סמכות רחבה לבטל פעולות שנועדו להברחת נכסים מנושים, גם כאשר בוצעו שנים לפני פתיחת ההליך

סעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מקנה לבית המשפט סמכות רחבה לבטל פעולות שביצע חייב טרם פתיחת הליכי חדלות פירעון, אם פעולות אלו גרעו

סעיף 219 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגן את סמכות בית המשפט לבטל פעולות שביצע חייב ערב פתיחת הליכי חדלות פירעון, כאשר פעולות אלו

קופת הנשייה מגדירה את מסגרת הנכסים העומדים לחלוקה לנושים בהליכי חדלות פירעון, והבחנה מדויקת בין נכסים הכלולים בה לבין נכסים מוחרגים היא קריטית לניהול ההליך,

הוראות סעיפים 211–215 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדירות את מנגנון בירור והכרעת תביעות החוב, מעניקות לנאמן סמכויות רחבות לבחינת החוב לגופו, מאזנות בין יעילות

תביעת חוב שאושרה בהליכי חדלות פירעון היא תנאי סף למימוש זכותו של נושה להשתתף בחלוקת נכסי קופת הנשייה, כאשר עמידה במועדים והקפדה על דרישות הצורה

סעיף 208 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, מסדיר מנגנון סטטוטורי של העברה אוטומטית-מחויבת של ניהול הליכי חדלות פירעון מרשם ההוצאה לפועל אל הממונה על

סעיף 207 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, קובע מנגנון ייחודי המאפשר להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך מרשם

סעיף 204 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעביר לרשם ההוצאה לפועל מארג רחב של סמכויות שיפוטיות הנתונות בדרך כלל לבית המשפט, וזאת בהליכי חדלות

סעיפים 202–203 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגנים הסדר ייחודי שלפיו רשם ההוצאה לפועל מרכז בידיו את עיקר סמכויות הממונה בהליכי חדלות פירעון של

  סעיף 200 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובע מנגנון ייעודי וברור המאפשר לתקוף צו לפתיחת הליכים שניתן על-ידי רשם ההוצאה לפועל לחייב בעל

  סימן ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, עוסק במעבר משלב של ניסיון לגיבוש הסדר תשלומים לשלב של פתיחת הליכים פורמליים. סעיף 199 קובע

סעיפים 197–198 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מגדירים את כוחו המחייב של הסדר תשלומים שאושר כדין ואת גבולותיו, לצד שמירה מפורשת על זכותו של היחיד

סעיף 196 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעגן שלב פיקוח מהותי וסופי על הסדרי תשלומים: גם לאחר אישור ההסדר באסיפת הנושים, אין לו תוקף מחייב

  סעיפים 188–189 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעבירים את ניהול הליכי חדלות הפירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך מידי בית המשפט לידי רשם

סעיף 195 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע מנגנון הכרעה ברור ומאוזן לאישור הסדר תשלומים באסיפת נושים, המבוסס על רוב כפול ומהותי, תוך הטלת חובת

סעיפים 193–194 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשרים קידום ואישור הסדר תשלומים גם בהיעדר הסכמה מלאה של כלל הנושים, באמצעות העברת ההסדר לדיון והכרעה בפני

סעיפים 186–187 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוצרים מסלול ייעודי, נגיש ומקוצר ליחידים בעלי חובות בסכום נמוך, המאפשר פתיחת הליך חדלות פירעון גם כשמדובר בחובות

סעיפים 191–192 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מעגנים את שלב הליבה בהליך גיבוש הסדר תשלומים ליחיד בעל חובות בסכום נמוך: קיום ישיבה ייעודית בהוצאה

מבוא והקשר נורמטיבי סימן ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מסדיר מנגנון ייעודי לגיבוש הסדר תשלומים עבור יחיד בעל חובות בסכום נמוך. סעיף 190

הוראות סעיף 184 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, מסדירות מצב ייחודי אך שכיח יחסית: יצירת חובות חדשים על-ידי יחיד לאחר שכבר ניתן בעניינו צו

  סעיף 185 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר ליחיד המצוי כבר בהליך חדלות פירעון להציע הסדר חוב חוץ־הליכי, ובאישור ההסדר – להביא לביטול צו

סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מעגן מנגנון סנקציוני מרכזי המאפשר לבית המשפט לבטל צו לפתיחת הליכים שניתן לבקשת יחיד, מקום שבו התנהלותו

  סעיף 180 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי סמכויות החקירה, דרישת המידע וביטול חוזים הנתונות לממונה ולנאמן אינן מוגבלות לתקופת הביניים בלבד, אלא

סעיף 182 קובע כי אם הממונה נתן צו לפתיחת הליכים, ולאחר מכן התברר במהלך ההליך כי היקף החובות נמוך מהסף הקבוע בחוק (150,000 ש"ח ),

סעיף 181 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מעגן מנגנון חריג אך חשוב, המאפשר העברת ניהול הליכי חדלות הפירעון מהממונה על הליכי חדלות פירעון אל

סעיף 176 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, קובע מנגנון חריג המאפשר לבטל הפטר שניתן ליחיד, ואף לעשות כן למפרע. הוראה זו מאזנת בין עקרון

סעיף 179 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעגן מנגנון ייחודי וחריג, המבטיח את המשך תשלום המזונות לזכאי מזונות גם לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, וזאת

פרק י’ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר מנגנון ייחודי לניהול עיזבון של יחיד שנפטר כשהוא בחדלות פירעון, ומאפשר להחיל על העיזבון הליך חדלות פירעון

סעיף 173 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מסדיר מנגנון ייחודי המופעל בשלב הסופי של הליך השיקום הכלכלי, מקום שבו מתברר כי היחיד לא עמד

  סעיף 172 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מסדיר את אחד השלבים המכריעים בהליכי חדלות פירעון של יחידים: הגשת הדוח המסכם של הנאמן לקראת

  סעיף 171 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מעגן מנגנון ייעודי המאפשר ליחיד לבקש קיצור של תקופת התשלומים שנקבעה בצו לשיקום כלכלי. הוראה זו

העברת כספים על ידי יחיד סמוך לפתיחת הליך חדלות פירעון לחשבון קרוב משפחה, ללא תמורה הולמת, מהווה פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה לפי סעיף 220

סעיף 170 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מסדיר את המנגנון לשינוי צו לשיקום כלכלי של יחיד לאחר שניתן. הוראה זו משקפת את תפיסת המחוקק

סימן ד' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, עוסק בשלב הקריטי שלאחר מתן הצו לשיקום כלכלי ליחיד: שלב היישום, הפיקוח וההתאמות הנדרשות במהלך חיי הצו.

סעיף 167 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגן את אחד המנגנונים ההומניטריים והמשמעותיים ביותר בדין: מתן הפטר מיידי (“הפטר לאלתר”) ליחיד שאין לו כושר

נקבע כי חובת תום הלב של היחיד בהליכי חדלות פירעון היא חובה יסודית החלה הן בשלב יצירת החובות והן לאורך ניהול ההליך. התנהלות הכוללת יצירת

סעיף 164 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, עוסק באחד המוקדים הרגישים והמעשיים ביותר בהליך: היקף נכסי קופת הנשייה במהלך תקופת התשלומים. סעיף זה מגדיר

  סעיף 166 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר מנגנון אכיפה ייחודי ויעיל, המאפשר העברת הכנסתו השוטפת של היחיד ישירות לנאמן, מקום בו היחיד

  סעיף 165 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובע חריג מהותי לעיקרון ריכוז נכסי החייב בקופת הנשייה, ומאפשר – בנסיבות מוצדקות – הותרת כספים

אין ליתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לבקשת נושה, כאשר בין המבקש לבין היחיד קיימת מחלוקת בתום לב ביחס לעצם קיומו של החוב, וזאת גם

סקירה וניתוח סעיף 163 – תקופת התשלומים בצו לשיקום כלכלי סעיף 163 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובע את משך תקופת התשלומים המוטלת על

סימן ב' לפרק ח' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר את אחד הרכיבים המרכזיים והמעשיים ביותר בצו לשיקום כלכלי: חובת התשלומים המוטלת על היחיד.

כאשר חוזה שכירות שנכרת טרם מתן צו לפתיחת הליכים מבוטל במהלך הליכי חדלות פירעון, ברירת המחדל היא שסכומים שנצברו מכוחו לאחר הצו ועד לביטול יסווגו

סעיף 157 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את האפשרות להמשיך ולהפעיל את עסקו של היחיד בתקופת הביניים, ככלי שיקומי וכלכלי, תוך איזון הדוק בין

סעיף 156 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע מנגנון מהותי להבטחת קיומו הבסיסי של היחיד בתקופת הביניים, תוך איזון מבוקר בין צרכיו הקיומיים לבין אינטרס

  פרק ח' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, עוסק בלב ההליך: הצו לשיקום כלכלי. זהו הכלי המרכזי שבאמצעותו מעצב בית המשפט את האיזון בין

סעיף 153 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובע את דוח ממצאי הבדיקה כמסמך המרכזי והקובע בשלב המעבר מבירור מצבו הכלכלי של היחיד לגיבוש צו

  נקבע כי חובת תום הלב של היחיד היא אבן יסוד בהליכי חדלות פירעון, וכי הפרה מתמשכת שלה – הן בהתנהלות שקדמה להליך והן במהלכו

סעיף 152 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר מנגנון בירור פורמלי ומפוקח שבאמצעותו נבחן מצבו הכלכלי של היחיד. ההסדר מעניק לנאמן סמכויות חקירה משמעותיות,

הצעת הממונה לשיקום כלכלי של יחיד, המעוגנת בסעיפים 154–155 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מהווה שלב מרכזי ומכריע בהליך חדלות הפירעון. שלב זה מתרחש

סעיפים 144–151 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, יוצרים מנגנון בדיקה רחב, חודר ומובנה של מצבו הכלכלי של היחיד, המהווה את אבן היסוד לגיבוש צו

סעיפים 142–143 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובעים מערך הגבלות משמעותי החַל על יחיד בתקופת הביניים, ממועד מתן צו לפתיחת הליכים ועד מתן צו

סעיף 138 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגן חובה מהותית ומקיפה המוטלת על היחיד לשתף פעולה עם הנאמן באופן מלא ושוטף. עמידה בחובה זו

סעיף 137 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגן מנגנון דיווח שיטתי ומחייב מצד הנאמן, אשר נועד להבטיח פיקוח אפקטיבי של הממונה, שקיפות כלפי בעלי

סעיף 136 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובע חובת סודיות החלה על הנאמן וכל מי שפועל מטעמו, ומציב איזון עדין בין הצורך בשימוש במידע

הוראות סעיפים 129–135 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, משרטטות מסגרת ברורה ומאוזנת לפעולת הנאמן: מחד גיסא מוקנות לו סמכויות רחבות לניהול קופת הנשייה ויישום

סעיף 120 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדיר מנגנון נקודתי אך בעל חשיבות מעשית רבה: עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד, מקום שבו

  הנאמן הוא הדמות המרכזית בהליכי חדלות פירעון, ולפיכך מינויו מוסדר בחוק באופן קפדני: בחירה מרשימה מפוקחת, מניעת ניגודי עניינים, שקיפות בהיקף המינויים, והבטחת אחריות

  צו לפתיחת הליכים משנה באופן מיידי ומוחלט את מצבו המשפטי והכלכלי של היחיד: נכסיו מוקדשים לפירעון חובות עבר בלבד, הליכי הגבייה נגדו מוקפאים, מוטלות

פרק ד' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, ובמרכזו סעיף 119, מסדיר את סמכות בית המשפט ליתן סעדים זמניים בשלב הביניים שבין הגשת בקשת נושה

  סעיף 117 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מעגן חובה מרכזית החלה על יחיד שניתן בעניינו צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה: הגשת דוח מקיף

סעיפים 113–116 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובעים מנגנון דיוני מאוזן לבחינת בקשת נושה: מחד – זכות רחבה להתנגדות ופיקוח שיפוטי הדוק. מאידך – סנקציות

סעיף 110 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעמיד בידי נושה מנגנון ראייתי יעיל וחזק, המאפשר להוכיח חדלות פירעון של יחיד באמצעות חזקות סטטוטוריות ברורות, ובכך

סעיף 109 לחוק חדלות פירעון מסדיר את זכותו של נושה ליזום הליך חדלות פירעון נגד יחיד, אך קובע סף ראייתי ומהותי ברור, ובפרט מגבלות משמעותיות

סעיף 108 לחוק חדלות פירעון יוצר מנגנון ביקורת מהיר ומאוזן על צו לפתיחת הליכים, המאפשר למי שנפגע מהצו לתקוף אותו בפרק זמן קצוב, תוך הקניית

שכר טרחתו של בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון ייפסק אך ורק בהתאם למסלולים הקבועים בתקנות השכר, תוך הפעלת שיקול דעת שיפוטי באשר למסלול המתאים ולגובה

  המחוקק קבע מנגנון מאוזן המבטיח שקיפות לנושים באמצעות פרסום צו פתיחת הליכים וזכות עיון רחבה במסמכי ההליך, לצד הגנה מדוקדקת על פרטיות היחיד ובני

סעיף 105 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע מנגנון החלטה יעיל ומוגבל בזמן לממונה, המאזן בין זכות היחיד לפתיחת הליך שיקומי לבין חובת בדיקה מהותית

סעיף 104 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע מסלול מובנה וברור להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים על ידי יחיד שחובותיו עולים על הסף הקבוע בחוק,

בקשה לצו לפתיחת הליכים – למי מגישים ומתי? חלוקת הסמכויות לפי גובה החוב סעיף 103 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע מנגנון סמכות מדורג וברור

חלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד ייפתחו רק כאשר מתקיימת זיקה מהותית לישראל, באמצעות מרכז חיים, נכסים

בעת מימוש דירת מגורים של יחיד בהליכי חדלות פירעון, קבלת חוות דעת שמאית עדכנית היא תנאי יסודי והכרחי להליך מכר תקין. היעדר שמאות פוגע בליבת

מבוא ומטרת ההסדר הוראות סימן ו' בפרק הפירוק בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדירות את פעולת הנאמן לאחר שניתן צו לפתיחת הליכים והוחלט על פירוק

סעיף 78 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעניק לבית המשפט סמכות חריגה לכפות על ספק שאינו קשור בחוזה קיים להמשיך ולהספק שירות או מצרך חיוני

כאשר מתברר כי אין סיכוי סביר לשיקום תאגיד בהפעלה, או שהמשך ההפעלה פוגע בנושים, הדין מחייב מעבר חד וברור להליכי פירוק, תוך שמירה על תוקפן

  מכירת פעילות עסקית של תאגיד במסגרת חדלות פירעון, שלא כחלק מתכנית לשיקום כלכלי, היא כלי שיקומי חריג אך מרכזי, ומחייב פיקוח שיפוטי הדוק תוך

  סעיף 77 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע הסדר ייחודי המחייב ספקי תשתיות להמשיך ולספק שירותי תשתית חיוניים לתאגיד בהפעלה, גם לאחר מתן צו

  סעיף 75 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוצר חריג משמעותי לדיני החוזים הכלליים ולחוק המחאת חיובים, ומעניק לבית המשפט סמכות לאשר המחאת זכויות ואף

אישור תכנית לשיקום כלכלי מסמן את המעבר משלב ניהולי בידי נאמן לשלב של השבת השליטה לאורגני התאגיד, בכפוף להוראות התכנית ולפיקוח משפטי, ומהווה נקודת מפנה

סעיף 74 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כלל יסוד שלפיו פגיעה שנגרמה עקב הפרת חוזה קיים לפני ביטולו או לפני החלטה על המשך קיומו

הוראות הדין בישראל ביחס להוצאות לקיום חיובי תאגיד לפי חוזה קיים לאחר מתן צו לפתיחת הליכים בחדלות פירעון קובעות את מעמדם הכספי של ההוצאות שנסתמכות

  סעיף 72 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את סמכות בית המשפט להורות על המשך קיום חוזה קיים, כאשר הדבר נדרש לשיקום כלכלי של

מבוא השלב המכריע בהליך השיקום הכלכלי הוא הבאת התכנית לאישור הגורמים המוסמכים ויישומה בפועל. סעיפים 83–90 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מסדירים מנגנון מדורג:

דיני חדלות הפירעון מעניקים לנאמן כלי מרכזי וגמיש לביטול חוזים קיימים שנכרתו טרם פתיחת ההליכים, גם ללא עילת ביטול חוזית רגילה, וזאת לשם קידום שיקום

לשם מילוי תפקידו, הוענקו לנאמן סמכויות רחבות לאיסוף מידע ולחקירה, לרבות קבלת מידע מתאגידים בנקאיים ומרשות המסים באישור שיפוטי, תוך קביעת מנגנוני איזון מחמירים להגנה

סעיף 65 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוצר מנגנון משפטי ייחודי המאפשר לתאגיד המצוי בהפעלה לקבל אשראי חדש במהלך ההליך, תוך מתן עדיפות גבוהה לפירעונו,

נושה המבקש להכיר בחוב במסגרת הליך חדלות פירעון נושא בנטל הוכחה מלא, בדומה להליך אזרחי רגיל, ואף בנטל מוגבר כאשר מדובר ביחסי קרבה משפחתית .

מבוא לאחר גיבוש תכנית לשיקום כלכלי בהתאם לסעיפים 80–81 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, נכנס ההליך לשלב הקריטי של הגשת ההצעות לבית המשפט. סעיף 82

המחוקק קבע מנגנון פיקוח הדוק על הפעלת סמכויות מהותיות של הנאמן, המחייב אישור שיפוטי מוקדם, לצד כלים דיוניים יעילים המאפשרים לנאמן למלא את תפקידו תוך

  סעיף 64 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעגן את עקרון עקיבת הזכויות, ומבטיח כי נושה מובטח או בעל נכס הכפוף לשיור בעלות לא יאבד

הוראות סעיפים 80–81 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוצרות את המסגרת האופרטיבית המרכזית להכנת תכנית לשיקום כלכלי של תאגיד בידי הנאמן, תוך שילוב בין ניהול

הנאמן בהליכי חדלות פירעון פועל כזרועו הארוכה של בית המשפט, כפוף להנחיותיו, ומרכז בידיו סמכויות נרחבות לניהול, שיקום או פירוק התאגיד, תוך החלפת האורגנים ונושאי

סעיפים 61–63 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובעים מנגנון איזון מדויק בין הצורך לאפשר לנאמן גמישות תפעולית לשם שיקום התאגיד, לבין החובה להבטיח הגנה הולמת

מנגנון מינוי הנאמן בהליכי חדלות פירעון נועד להבטיח ניהול מקצועי, שקוף ונטול ניגודי עניינים של ההליך, תוך איזון בין יעילות כלכלית, הגנה על הנושים ושמירה

סעיף 31 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי הקפאת הליכים אינה חלה, ככלל, על הליכים פליליים ומינהליים, אך משרטט חריגים מהותיים המגבילים את כוחן

סעיפים 57–58 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעגנים את המעבר מתפיסה של פירוק וחיסול לתפיסה של שימור ערך ושיקום, באמצעות הפעלת התאגיד בידי הנאמן וגיבוש

סעיף 30 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוצר חריג מצומצם לכלל שלפיו הקפאת הליכים חלה רק על התאגיד, ומאפשר – בנסיבות חריגות ומנומקות – להחיל

סעיף 52 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעגן חובת סודיות רחבה ומהותית החלה על הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו, במטרה להבטיח איזון בין צורכי בירור

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על הכרעת נאמן בתביעת חוב נדחתה בהיעדר “טעמים מיוחדים” כהגדרתם בדין, במיוחד כאשר הוגש בעבר ערעור על אותה הכרעה שנמחק

  הוראות סעיפים 26–28 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, מסדירות את אופן פרסום צו פתיחת הליכים בתאגיד, חובות ההודעה לגורמים הרלוונטיים, וכן את חובת

סעיף 25 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, קובע את התוצאות המיידיות והמהותיות של מתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של תאגיד. מדובר באבן יסוד בהליכי

העברת זכויות במקרקעין ללא תמורה מקרוב משפחה, שבוצעה והושלמה ברישום סמוך לפתיחת הליכי חדלות פירעון, תבוטל מכוח סעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, גם

סעיפים 23–24 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מסדירים את אחת ההחלטות המהותיות והמשפיעות ביותר בהליכי חדלות פירעון של תאגיד: האם להורות על הפעלת התאגיד

סעיף 22 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, מסדיר מנגנון ייחודי של עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד מקום שבו הוגשה בקשה לצו לפתיחת

חילוט ערבות בנקאית אוטונומית שבוצע בסמוך לפתיחת הליכי חדלות פירעון אינו מהווה, ככלל, "פעולה המקנה עדיפות לנושה" כמשמעותה בסעיף 219(א)(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי,

בקשה לעיכוב ביצוע החלטה על איחוד הליכי חדלות פירעון תידחה כאשר המבקש אינו מוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, וזאת גם אם נטענות טענות בדבר

הוראות סעיפים 20–21 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מסדירות את אחד הכלים המרכזיים והחשובים ביותר בהליכי חדלות פירעון של תאגידים, מתן סעד זמני, בשלב

יחיד שהליכי חדלות הפירעון האישיים שלו אוחדו עם הליכי חדלות הפירעון של תאגיד, רשאי עקרונית להגיש הצעת הסדר חוב לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון

סעיף 17 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018, מסדיר מנגנון ייחודי המאפשר לתאגיד גמישות דיונית בשלב המקדמי של בקשה לצו פתיחת הליכים. הוראה זו עוסקת

הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, היא נקודת פתיחה קריטית בהליך חדלות הפירעון, שכן מרגע מתן הצו מופעלות השלכות

סעיף 29 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, עוסק במשמעותה המעשית של הקפאת הליכים נגד תאגיד ממועד מתן צו לפתיחת הליכים. מדובר באחד הכלים המרכזיים

  חזקת חדלות הפירעון בבקשת נושה היא אחד הכלים המרכזיים שמעמיד חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, בידי נושים המבקשים לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגד

עיכוב יציאה מן הארץ הוא אחת ההגבלות המרכזיות המוטלות על חייב עם מתן צו לפתיחת הליכים, ולעיתים גם במסגרת הצו לשיקום כלכלי. יחד עם זאת,

החלטה בבקשת נושה לביטול הליך חדלות פירעון  . יחיד בהליכי חדלות פירעון מחויב לנהוג בתום לב עילאי ולשתף פעולה באופן מלא עם ההליך. התנהלות חסרת

סעיף 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, מסדיר את זכותו של נושה להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים נגד תאגיד. מדובר בהוראה מרכזית בדיני

  הוראות סעיפים 6–8 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, קובעות את המסגרת הנורמטיבית לפתיחת הליכי חדלות פירעון בעניינם של תאגידים, תוך הבחנה ברורה בין

בקשה להסרת צו עיכוב יציאה מן הארץ של יחיד המצוי בהליך חדלות פירעון תיבחן במשורה, בהתאם להלכת טאהא ולנהלי הממונה, תוך איזון בין זכות החייב

סעיף 5 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018 מגדיר באופן ברור את תנאי הסף לפתיחת הליכי חדלות פירעון בעניינם של תאגידים. הוראות אלו נועדו לשרטט

סעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובע את ההגדרה היסודית למונח "חדלות פירעון" ומהווה אבן יסוד להבנת תחולת החוק והפעלת מנגנוניו. בהתאם להוראה

  הסעיף  הראשון בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018  עוסק במטרות החוק.  תכלית החוק  היא להסדיר את פירעון חובותיו של חייב , יחיד או תאגיד

בקביעת צו שיקום כלכלי יש לאזן בין מחדלי היחיד לבין יכולתו הריאלית להשתכר, תוך בחינה כוללת של התוצאה. פוטנציאל ההשתכרות אינו נקבע על בסיס שכר

בהליכי חדלות פירעון אין מקום לדיון ב"גלגול שלישי" מקום שבו לא מתעוררת שאלה משפטית עקרונית. בפרט, אין בסמכות הנאמן או בית המשפט של חדלות פירעון

שיקול הדעת הנתון לבית המשפט של חדלות פירעון, כמו גם לבעל התפקיד, הוא רחב מאוד, והתערבות ערכאת הערעור בהחלטות הנוגעות למתן או ביטול צו פתיחת

ערעור על הכרעת נאמנת בתביעת חוב, שהוגש באיחור וללא הוכחת “טעם מיוחד”, יידחה.  לגופו של עניין, נושה מובטח שאינו פועל בתום לב ואינו נוקט צעדים

קיומו של חוב מזונות גבוה, שאינו בר-הפטר, אינו מהווה כשלעצמו עילה לביטול צו פתיחת הליכים או לקביעה כי אין להליך חדלות פירעון תוחלת שיקומית. יש

סיכום עיקרי העובדות ומסקנות: היחיד ביקש לעשות שימוש בכספים שמקורם בזכויות פנסיוניות לצורך הקדמת תשלומים חודשיים לקופת הנשייה במסגרת הליך חדלות פירעון. נטען כי שימוש

בית המשפט אישר הצעת הסדר חוב כתוכנית לשיקום כלכלי ונתן צו לפתיחת הליכים, בקובעו כי בנסיבות מיוחדות ובהן קריסת החברה שנגרמה במישרין משירות מילואים ממושך

גם כאשר מוכחת כוונה סובייקטיבית להברחת נכס מקופת הנשייה באמצעות הסתלקות מעיזבון, אין לבית המשפט סמכות לבטל את הפעולה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון

בית המשפט קבע כי גם בהליכי חדלות פירעון, נאמן רשאי לטעון ולהוכיח כוונת שיתוף ספציפי בדירת מגורים הרשומה על שם בן זוג, וכי הקלה בנטל

נקבע כי הברחת כספים, משיכות חריגות ואי־שקיפות מהותית בהתנהלות היחידה מהוות פגיעה בעקרונות תום הלב והגילוי הנדרש בהליכי חדלות פירעון, המצדיקה דחיית בקשות והפעלת סמכויות

נקבע כי הקדמת תשלומים על ידי יחיד במסגרת הליך חדלות פירעון אינה גורעת מתחולתו של סעיף 164 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, ואינה משנה

נקבע כי בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון מוסמך, מכוח תקנה 130(א) לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לבטל או להפחית הכרעת חוב שאושרה  גם ללא אישור

אין להורות על פיטורי נאמן בהליכי חדלות פירעון אלא במקרים חריגים בהם הוכח פגם מהותי היורד לשורש העניין. עצם העובדה שהנאמן מייצג נושים בתיקים אחרים,

הסדר חוב שאושר בהליך חדלות פירעון, כמו גם פסק הדין המאשר אותו, חוסמים את דרכו של נושה שנמנע מהגשת תביעת חוב במסגרת ההליך, ומונעים ממנו

אין להרים את מסך ההתאגדות ולחייב בעלת מניות בחובות החברה בהיעדר הוכחה לניהול במרמה, לשימוש לרעה באישיות המשפטית או ל"מימון דק"; עם זאת, משיכת כספים

משנקבע בפסק דין קודם כי הסכם בעלי המניות להזרים כספים לחברה כהלוואות בעלים הוא תקף וכי המשיבים הפרו אותו, ונוכח הקביעה כי ההסכם מהווה חוזה

דירקטור יחיד ובעל שליטה בחברה חדלת פירעון, אשר לא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון, חב אישית בנזק שנגרם לנושים עקב העמקת החוב, וזאת

בית המשפט קבע כי יחיד הנמנע מלשתף פעולה עם הנאמנת בניגוד להחלטות שיפוטיות – לרבות אי-תיאום ביקורי רוכשים לצורך מימוש דירת מגורים – פוגע בהליך

נקבע כי בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב שהוגשה באיחור של ארבעה חודשים אינה מצדיקה סטייה ממועדים מהותיים שנקבעו בדין. חובת היחיד למסור פרטי נושים

נקבע כי נוכח טענות הנוגעות לערבוב נכסים, הברחת נכסים והרמת מסך ביחס לחברה המצויה בהליכי חדלות פירעון – על התובעת לפנות לבית המשפט של חדלות

 נקבע כי אין הצדקה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שביטל העברות זכויות בנכסי מקרקעין מהיחיד לחברה שבשליטת

נקבע כי אין יסוד להתערבות ערכאת הערעור בהחלטת בית-המשפט של חדלות הפירעון, אשר ביטל את תצהיר המתנה ואת הסכם יחסי הממון שנחתמו בין החייבת לבעלה,

התערבות בית המשפט בהכרעת מנהל ההסדר בתביעת חוב תיעשה במשורה, ורק כאשר קיימת סטייה מהותית מסבירות או מתקינות ההחלטה. במקרה דנן לא נמצאה כל עילה

נקבע כי דירת המגורים, שנרכשה לפני הנישואין ונרשמה על שם היחיד בלבד, מהווה נכס חיצוני שאיננו משותף, ומשכך – המערערת לא הוכיחה כוונת שיתוף ספציפי

בקשה למתן הפטר לאלתר התקבלה במלואה, לאחר שנקבע כי חל שינוי נסיבות מהותי ובפרט פיטורי היחידה, גילה המתקדם והעדר כושר השתכרות של היחידה המצדיק שינוי

קביעת תשלום חודשי בעת פתיחת הליך חדלות פירעון מהווה שלב קריטי עבור כל חייב ולעתים גובה התשלום החודשי שישליך על גורל ההליך. התשלום החודשי משפיע

ההסתלקות של החייב מחלקו בעיזבון רעייתו המנוחה, שבוצעה בפני בית הדין הרבני, מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה ונעשתה במטרה להבריח נכס מנושים. בהתאם לסעיף

הערעור נדחה לאחר שנקבע כי למערער חוב מהותי ומהותי ביותר למרכז לגביית קנסות שמקורו בפיצוי לנפגעי עבירה, חוב שאינו בר הפטר לפי סעיף 175(א)(2) לחוק

ערעור על דחיית הכרכת חוב נדחה מאחר שהוגש באיחור ניכר וללא בקשה להארכת מועד, ומשום שהארכת המועד להגשת תביעת חוב או לקבלת הערעור הייתה פוגעת

ההחלטה מדגישה כי חובת תום הלב היא תנאי יסודי ומהותי בהליכי חדלות פירעון, וכי שינויי גרסאות, ניצול לרעה של ההליך וחוסר שקיפות מקימים עילה אף

דחיית בקשה להקדמת תשלומים משלא הוכח שינוי נסיבות מהותי לאחר קביעת צו השיקום הכלכלי, ומשום שקיצור תקופת התשלומים בשלב מוקדם אינו מתיישב עם תכליות חוק

בעת בקביעת צו התשלומים בשלב צו פתיחת ההליכים על הממונה להסתמך על הכנסתו בפועל של החייב בלבד, ולא לבחון את כושר השתכרותו. עם זאת, הממונה

נקבעי כי לבית המשפט של חדלות פירעון קיימת סמכות לדון בבקשה למתן הוראות – גם כאשר טענות הנאמנת מבוססות על הדין הכללי ולא על סעיפים

בית המשפט דחה את בקשת החייב לכינוס אסיפות נושים לצורך דיון בהצעת הסדר נושים . המדובר בהצעת הסדר חמישית מאז פתיחת ההליך. ההחלטה מבוססת על

בית המשפט קבע כי בנסיבות מיוחדות של חייב מבוגר וחסר כושר השתכרות, ניתן ליתן צו שיקום כלכלי והפטר מותנה, אשר יבטיח את זכויות הנושים באמצעות

נקבע כי החייב ניהל את ההליך בחוסר תום לב קיצוני, תוך הסתרת הכנסות, שימוש בחשבונות בני משפחה לשם הברחת כספים ועקיפת נושיו, באופן המחייב ביטול

נדחה ערעור על הכרעת הנאמן ונקבע כי תביעת החוב הוגשה באיחור ניכר, ללא עילה המצדיקה הארכת מועד לפי סעיף 210(ג) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי,

נקבע כי גם איחור של יום אחד בהגשת ערעור מחייב הוכחת "טעם מיוחד" כנדרש בתקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. טעות במניין הימים אינה מהווה

נקבע כי כי ביטול הליך חדלות הפירעון בעניינו של המערער נעשה כדין, לאחר שהמערער צבר מחדלים רבים, לא עמד בצו התשלומים, לא מסר מסמכים חיוניים,

נקבע כי פיצוי המתקבל על-ידי יחיד חדל פירעון מכוח פוליסת ביטוח מחלות קשות מהווה נכס חוזי בהתאם לסעיף 216 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018,

נקבע כי על אף שכספי קצבת הביטוח הלאומי שנצברו בחשבון היחיד מאבדים את ההגנה שבסעיף 303(ב) לחוק הביטוח הלאומי לאחר 30 יום ועל כן נטמעים

ערעור על דחיית בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 109(ב)(2) לחוק חדלות פירעון נדחה. נקבע כי אף שבנסיבות העניין מתקיימת אפשרות לגריעת נכסים ולהיות

התקבלה בקשת החייב לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ לצורך עבודה, בכפוף להפקדת ערובה בסך 60,000 ש"ח, ערבות בנקאית אוטונומית וחתימת שני ערבים טובים. נקבע

נקבע כי העברת זכויות במקרקעין שביצע החייב לטובת בן משפחה, ללא תמורה, מהווה הענקה פסולה בהתאם לסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980. נקבע

נקבע כי רשות המסים לא הרימה את הנטל להוכיח שהחוב שהוטל על היחיד – חיובי כפל מס בגין חשבוניות פיקטיביות – נוצר במרמה, ומשכך אין

ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות בית המשפט של חדלות פירעון אלא במקרים חריגים בלבד. במקרה הנדון לא נמצא כל פגם משפטי או מהותי בהחלטות בית

נדחתה בקשת היחיד לקבלת הפטר מחוב מזונות. נקבע כי החייב אינו עומד בתנאים החריגים המצדיקים החלת הפטר על חוב מזונות לפי סעיף 175(ב)(2) לחוק חדלות

הערעור נדחה לאחר שנקבע כי המערער אינו עומד בתנאי סעיף 311(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, מאחר שאין לו נכסים בעלי ערך כלכלי מהותי

אין הצדקה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי אשר דחה בקשה לעיון חוזר במתווה להסדר החוב ובאופן חלוקת כספי הזכייה שנקבע בו. הודגש כי מתווה ההפטר

רשמת ההוצאה לפועל הדגישה כי חובת תום הלב של יחיד בהליכי חדלות פירעון נבחנת באופן מתמשך, שעה-שעה. שינויי גרסאות, העדר שקיפות והתנהלות מניפולטיבית עשויים להצדיק

הליך חדלות הפירעון בוטל בשל ניצולו לרעה על-ידי היחיד, אשר במשך תקופה ממושכת נמנע מביצוע התשלום החודשי, לא הגיש דוחות, לא שיתף פעולה עם הנאמנת

נקבע כי העברת זכויות החייב בדירת המגורים לשני בניו מהווה "פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה" בהתאם לסעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, וכי

נקבע כי חיובו של חייב לשלם את תשלומי המשכנתא בהתאם לפסק דין גירושין מהווה חיוב הוני הנוגע לרכוש המשותף, ולא חיוב מזונות. לפיכך, החוב שנוצר

נקבע כי יש לממש את קרן ההשתלמות של היחיד במועד נזילותה, וזאת לנוכח מחדליו המהותיים בקיום צו השיקום, השיהוי המתמשך, היעדר כל פעולה מצדו של

נקבע כי שיקול דעתו של בית המשפט של פשיטת רגל רחב ביותר, וכי ערכאת הערעור תתערב בהחלטותיו רק במקרים חריגים. במקרה זה לא נמצאה עילה

נקבע כי לאכל חוסר תום לב מצדיק את ביטול הליך חדלות הפירעון . לצד חומרת המעשה, נקבע כי תכלית השיקום הכלכלי חייבת להישמר, ולכן יש

 נקבע כי על אף שהיחיד פעל במשך שנים בחוסר סדר ושיתוף פעולה חלקי בלבד, אין הצדקה לביטול ההליך לפי סעיף 163(ג)(1)(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום

התקבלה בקשת הנאמן לביטול העברת זכויות במקרקעין שבוצעה מהחייב לאשתו, בהתאם לסעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018. נקבע כי ההעברה נעשתה ללא תמורה,

נקבע כי בקשה למתן הוראות אינה מסגרת דיונית שנועדה לברר מחלוקות עובדתיות מורכבות בין בעל תפקיד לצדדים שלישיים. טענות המבקשת, אמו של החייב, בנוגע לזכויותיה

נקבע כי הסתלקות החייב מעיזבון אמו – לא הושלמה ברישום ולכן מהווה התחייבות למתנה בלבד לפי חוק המתנה, תשכ"ח-1968. מאחר שהחייב מצוי בחדלות פירעון, מתקיימת

בית המשפט אישר ליחיד צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, למרות מחדלים שצבר ולמרות שתקופת התשלומים חורגת מהכלל הקבוע בסעיף

 נקבע כי על אף שחוב מזונות מוחרג באופן רגיל מצו הפטר, ניתן בנסיבות חריגות לכלול אותו בהפטר, וזאת לאחר איזון בין אינטרס הזכאים למזונות, תום

  נקבע כי יש לבטל את רישום הערת האזהרה שנרשמה על זכויות היחיד לטובת אחיו, שכן הוכח שמדובר בפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה, שנעשתה ללא

נקבע כי יש להחיל על המערער את הלכת לשצ'נקו (ע"א 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי, 11.2.2020) ואת הלכת עוידה (רע"א 6999/20 עוידה נ' כונס

נדחה ערעור על החלטת הנאמן שלא להיעתר לבקשת buav לעיון חוזר בתביעת החוב, לאחר הצגת הסכמי הלוואה שנמצאו באיחור. נפסק כי עיקרון סופיות הדיון, בצירוף

נדחתה  בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לעיין מחדש בהחלטה בה נקבע כי התמורה שיקבל המבקש במסגרת הסכם פינוי תועבר לקופת הכינוס

  נדחה  ערעורו של חייב שביקש לאשר לו צו שיקום כלכלי ותכנית פירעון, חרף העובדה שכ-95% מחובותיו נבעו ממעשי מרמה חמורים.   הליך חדלות פירעון

סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל, העוסק בביטול הענקות, אינו חל על חברות בפירוק, אלא על יחידים בלבד, למעט בנסיבות חריגות של הרמת מסך "הפוכה" –

נדחה ערעור על החלטת בית משפט השלום, אשר ביטל את הליכי חדלות הפירעון של החייבת בשל התנהלות חסרת תום לב, מחדלים מהותיים ואי גילוי נאות.

נוהל החדש של הממונה שפורסם לאחרונה  מסדיר מתי ניתן להקדים תשלומים בהליך חדלות פירעון, ומהן הדרישות שעל החייב לעמוד בהן. כאשר חייב מקבל צו לשיקום

דחיית ערעור חייב על החלטת ממונה אשר דחתה בקשת החייב למתן צו לפתיחת הליכים בטענה שחובו העיקרי – חוב למס הכנסה שנוצר במרמה – אינו

בית המשפט ביטל את צו השיקום הכלכלי שניתן לחייב בשל הסתרת מידע מהותי באשר להפעלת עסק עצמאי והכנסות ניכרות שנצמחו ממנו במהלך ההליך. נקבע כי

נדחה ערעור של נושה על החלטת בית משפט השלום, שאישר לחייבת הפטר לאלתר. נקבע כי נטל הראיה הראשוני להוכיח העדר פוטנציאל השתכרות מוטל על החייבת,

נדחתה בקשת החייב לקביעת דיור חלופי לפי סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980, בקובעו כי מהראיות עולה שלחייב ולאשתו אמצעים מספקים למימון דיור

תקופת הצינון שנקבעה בהלכת "אלקצאצי" חלה גם על הליך שנפתח מכוח חלק י' לחוק חדלות פירעון – קרי, הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים.

נקבע כי חברת תיבתא 2004 בע"מ היא נושה בדין רגיל ולא *נושה מובטחת. נקבע כי תוקף המשכון שנרשם לטובתה על מניות החייב בחברה פג מבלי

בית המשפט העליון קבע כי ערכאת הערעור לא תתערב בנקל בשיקול דעתו של בית המשפט של חדלות פירעון, אשר הינו בעל המומחיות וההיכרות הישירה עם

ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של יחיד בשל  התנהלותו חסרת תום הלב בהליך חדלות הפירעון הנוכחי והליך פשיטת רגל  שנוהל בעניינו בעבר. נקבע כי

כאשר חייב מחזיק בנכס מקרקעין ששוויו עולה על היקף חובותיו, עליו לשתף פעולה במימושו לצורך פירעון החובות, וזאת כחלק מחובת תום הלב החלה עליו בהליכי

מענקי אכלוס למפונים ממלחמת "חרבות ברזל" אינם נחשבים כהכנסה לצורך קביעת תשלום עיתי בהליכי חדלות פירעון, בהתאם לסעיף 406(ה) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

עיכוב ביצוע פסק דין במקרי חדלות פירעון יינתן כאשר סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, תוך מתן עדיפות למאזן הנוחות. אף שביטול הליך

במקרים חריגים בלבד ינתן הפטר מחוב מזונות. כאשר מתקיימות נסיבות אישיות וכלכליות קשות במיוחד אצל החייב, וישנו חוסר אופק לשינוי, ניתן להתייחס לכך כמקרה חריג.

בית המשפט קיבל את בקשת הנאמן לביטול שתי פעולות העברה ללא תמורה שביצע היחיד, בהתאם לסעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. נקבע כי במקרים

לבית המשפט הדיוני שיקול דעת רחב בקביעת שכר טרחתו של נאמן בפשיטת רגל, והתערבות ערכאת הערעור בהחלטה זו תעשה רק במקרים חריגים. אין מקום לבחון

סעיף 29(5) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אינו מאפשר לנהל או להמשיך בתביעה אזרחית נגד יחיד שכבר נתון בהליכי חדלות פירעון, אלא אם ניתן לכך

בית המשפט העליון קבע כי תקנות השכר המסדירות את שכרם של בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון אינן חלות על מכירת חלקו של שותף סולבנטי (שאינו

נקבע שמטרת הסעד הזמני להבטיח את האפשרות למימוש נכסים, במיוחד מקום בו קיימת טענה כי הנכסים שייכים למעשה ליחיד למרות שנרשמו על שם אחר. בשקלול

נקבע כי יש לראות גם את רכיב המעביד בהפרשות לקופת גמל כרכיב בעל דין קדימה במסגרת תביעת חוב של קופת גמל, וזאת לאור הגדרה רחבה

בית המשפט קבע כי הפיקוח על חשבון הבנק של היחיד הוא כלי חשוב במסגרת ניהול נכסיו על־ידי בעלת התפקיד הזרה, אך אין בכך כדי להצדיק

בית המשפט אישר תוכנית לשיקום כלכלי ליחיד במסגרת הליך חדלות פירעון, תוך חריגה מהתקופה הסטנדרטית הקבועה בחוק, וזאת נוכח נסיבות חריגות המצדיקות זאת, לטובת איזון

מרגישים שהחובות סוגרים עליכם? אתם לא לבד. בישראל קיימות דרכים חוקיות ומובנות לצאת ממעגל החובות ולהתחיל מחדש. מדריך זה יסביר לכם בדיוק איך מחיקת חובות

גביית חובות היא משימה לא פשוטה לבעלי חוב שהם אנשים פרטיים ובעלי עסקים . הבנת תחום גביית החובות מאפשרת לנושה לנהל את הליכי הגבייה באופן

מהי טענת פרעתי טענת פרעתי היא טענת הגנה מסוג הודאה והדחה, שבה הנתבע מודה בקיום החוב אך טוען כי פרע אותו. הנטל להוכחת טענה זו

מהי בקשת רשות להתגונן בקשת רשות להתגונן היא בקשה המוגשת לבית המשפט על ידי נתבע בהליכים מסוימים, במטרה לקבל היתר מבית המשפט להתגונן מפני התביעה.

הליכי הוצאה לפועל בישראל מהווים כלי מרכזי לגביית חובות במדינת ישראל כשאחד המסלולים הנו באמצעות תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל , מסלול גביה המוגדר

המסגרת המשפטית התנגדות לביצוע צ'ק ( שמכונה "שטר" בשפה משפטית) מוסדרת בחוק ההוצאה לפועל והיא מאפשר לחייב שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל לביצוע צ'ק  להתנגד

מהו איחוד תיקים   איחוד תיקים בהוצאה לפועל מהווה כלי משפטי להסדרת מרוכזת של חובות בהוצאה לפועל. במסגרת איחוד תיקים נפתח תיק איחוד אחד שבמסגרתו

"ביתו של אדם הוא מבצרו". דירת המגורים של חייב בהליך פירעון הנה נכס בעל ערך כספי ורגשי כאחד . בית המגורים מקנה לחייב קורת גג

לאחר סיום הליך חדלות פירעון או פשיטת רגל ולאחר קבלת הפטר נותר החייב עם דירוג אשראי נמוך , מה שמשפיע על יכולתו לקבל אשראי בדמות

חדלות פירעון של תאגיד  מצדיקה פתיחת הליך חדלות פירעון לתאגיד אשר מורכב ממספר שלבים שמטרתם להביא את התאגיד ממצב של חדלות פירעון למצב של עסק

איך גובים חובות בהוצאה לפועל   מערכת ההוצאה לפועל מהווה כלי משפטי חיוני לגביית חובות בישראל, המאפשר לנושים לאכוף פסקי דין והחלטות משפטיות בנוגע לחובות

ביטול מהיר של עיקולים על חשבון הבנק ביטול עיקולים על חשבון בנק ומשכורת ניתן לביצוע בדרכים שונות בהתאם למצב החוב וסוג ההליך הננקט. ניתן להגיש

פירוק חברה מרצון של חברה הנו הליך משפטי שניתן לנהל ומטרתו לאפשר לחברה להתפרק מרצונה החופשי ולסיים את פעילותה באופן חוקי ומסודר. התוצאה המשפטית הסופית

  במציאות הכלכלית המורכבת של ימינו, אנשים רבים מוצאים עצמם מתמודדים עם חובות גדלים והולכים, כתוצאה מהתנהלות כלכלית לא מחושבת או נסיבות שונות המובילות לנקיטת

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מהווה מסגרת חוקית מרכזית בתחום הנזיקין המסדירה את זכויותיהם של נפגעים בתאונות דרכים בכל הקשור לנזקי הגוף שנגרמו להם כוצאה

פגיעות איבה הן חלק מצער במציאות הישראלית המורכבת שבה אנו נמצאים, אך בשל אופי הפגיעה מדינה ישראל מאפשרת לקבל פיצו בגין פעולת איבה בדמות תגמולים

פיצוי בגין אבדן כושר עבודה במסגרת ביטוח אבדן כושר עבודה ניתן למבוטח  במידה וכושר עבודתו נפגע עקב מחלה או תאונה בשיעור של לפחות 25%. הכיסוי

פצוי בגין תקיפת כלב ניתן במקרים שבהם אדם הותקף על ידי כלב ונגרמו לו כתוצאה מכך נזקים גופניים. גם אם מדובר בנזקים קלים עדיין הנפגע

מהי רשלנות רפואית פיצוי בגין רשלנות רפואית ינתן במידה ותוכח רשלנות רפואית וקשר סיבתי בין הרשלני לנזק. רשלנות רפואית הנה סוג של רשלנות מקציעות בתחום

  כשאנו חושבים על תאונת דרכים תאונת דרכים בין 2 רכבים הנה המקרה הקלאסי שאנו חושבים עליו . כשמדובר בתאונת דרכים המערבת רכבים והולכי רגל

במסגרת הליך נזיקין טיפוסי יש צורך לחשב ולקבוע את גובה הפיצוי המגיע לנפגע בתאונה. הפיצוי המגיע לנפגע בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב

כל תלמיד  במדינת ישראל שלומד מכוח חוק חינוך חובה מבוטח על פי חוק  בביטוח תאונות אישיות. ביטוח תאונות אישיות הוא ביטוח שתקף ומכסה תאונות הנגרמות

לא מעט אנשים נפגעים בשטח ציבורי , בין שמדובר בתאונה עקב מעידה במדרכה עקב מהמורה , אבנים המצויים בדרך או הפרשי גובה בין אריחי המדרכה,

פיצוי ביטוח תאונות אישיות הנו פיצוי הניתן במסגרת ביטוח מיוחד המכסה נזקים הנגרמים בתאונת אישיות.  הביטוח הנו ביטוח פרטי המהווה רובד נוסף על הביטוחים הממלכתיים

תאונת עבודה הנה תאונה שקרתה לעובד עקב ותוך כדי עבודתו , לרבות פגיעות מצטברות שמביאות למחלת מקצוע ומיקרוטראומה. מדי שנים נפגעים עובדים רבים בתאונות עבודה

תביעת נזיקין הנה תביעה כנגד אדם או גורם אחר לקבלת פיצוי בגין נזק גופני או רכושי שנגרם לתובע כתוצאה ממעשיו של הנתבע. התביעה מבוססת במרבית

 נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונת הדרכים ולא חשוב מי אשם בתאונה. האחריות היא אחריות מוחלטת. הפיצוי שמגיע לנפגע

מימוש קרן השתלמות בפשיטת רגל  פירושה העברת כספים שנצברו על ידי החייב בקרן השתלמות לקופת פשיטת הרגל לטובת פירעון חובות החייב.  סעיף 85 לפקודת פשיטת

סעיף 85 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי נכסי החייב בפשיטת  רגל כוללים כל נכס השייך לו בתחילת הליך פשיטת הרגל וכל נכס שירכוש או יוקנה

מהו צו שיקום כלכלי צו לשיקום כלכלי הנו מרכיב יסוד בהליכי חדלות פירעון אשר הוטמע במערכת המשפט בישראל במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס

הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, המנוהל על פי החוק החדש, הוא תהליך מורכב המלווה בחובות וזכויות רבות עבור היחיד (החייב). אחד המסמכים המרכזיים והמשמעותיים ביותר

הכונס הרשמי או  בשמו העדכני , הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי,  הנו זרוע של משרד המשפטים הממלאת  תפקידים שונים שנקבעו לה בחוק בעניינים

ניהול עסק בפשיטת רגל היא עניין נפוץ שעולה במסגרת הליכי פשיטת רגל. חייב הפונה להליך פשיטת רגל המבקש לפתוח עסק כעצמאי  או להמשיך לנהל אותו

תחום פשיטת הרגל , חדלות הפירעון החובות בכלל הנו תחום משפטי רחב העומד בפני עצמו אשר חלו בו שינויים משמעותיים והתפתחויות במהלך השנים.   עד  ליום

העדר חשבון בנק לחייב בפשיטת רגל מקשה מאוד על חייו ביום יום. חשבון בנק לפושט רגל מהווה אחד מיתרונות ההליך עבור חייב בפשיטת רגל. החל

הקדמה הסדר תשלומים בחדלות פירעון בהוצאה לפועל  לפני מתן צו לפתיחת הליכים  הנו שלב ייחודי בהליכי חדלות פירעון המתנהל בהוצאה לפועל בלבד .  בעקבות חקיקתו

גביית חוב מפושט רגל שונה במהותה מגביית חוב באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.  הליך פשיטת רגל הנו הליך פתוח וגלוי אשר מאפשר לכל נושה של פושט

חלוקת כספים לנושים בהליך פשיטת רגל הנו  שלב מהותי בהליך פשיטת הרגל. בעולם פשיטת הרגל וחדלות הפירעון  לא כל הנושים בעלי מעמד שווה. ישנם נושים

הגשת דוחות תקופתיים ע"י חייב במסגרת הליך פשיטת רגל הנה אחת מהתחייבויותיו המרכזיות של החייב בהליך. הדוח התקופתי משמש ככלי בידי המנהל המיוחד / הנאמן 

הסדר נושים לפי סעיף 33  לפקודה  הנו הסדר חוב הניתן לביצוע במסגרת הליך פשיטת רגל. חייב המצוי בהליך פשיטת רגל רשאי להציע לנושיו הצעה לפיה 

הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודה מאפשר לחייב שטרם ניתן צו כינוס נגדו רשאי להציע לנושים שלו  הצעה להסדר נושים  אשר מאפשרת  לו,  ככל שיאושר

חייב בעל דירת מגורים המגורים המעוניין להסדיר את חובותיו במסגרת הליכי פשיטת רגל מתלבט לעיתים אם לעשות כן ולפעול לפתיחה בהליכי פשיטת הרגל וזאת  לאור

במסגרת הליך פשיטת הרגל ולאחר הכרזת חייב כפושט רגל מוטלות עליו הגבלות שונות במהלך תקופת היותו בהליך פשיטת הרגל. מטרת ההגבלות היא להדק את הפיקוח

הקדמה להליך פשיטת רגל טיפוסי מספר שלבים.  לכל שלב משמעות משפטית שונה. הליך פשיטת הרגל נועד על מנת לאפשר לחייב שאיתרע מזלו והסתבך בחובות לפתוח

הפחתת התשלום החודשי בפשיטת רגל נעשית כדבר שבשגרה במקרים המתאימים. התשלום החודשי שעל חייב לעמוד בו נקבע בתחילת הליך פשיטת הרגל , ולרוב במסגרת צו

רשימת האנשים בפשיטת רגל פורסמה ומתעדכנת  על ידי הכונס הרשמי או בשמו הנוסף , הממונה על הליכי חדלות פירעון באופן שוטף,  כך שפרטי אנשים שפנו

לחץ כאן להתייעצות ראשונית ללא עלות

הקדמה לבית המשפט הדן בהליך פשיטת רגל סמכות לבטל פעולת הענקה שהיא העברה של נכס או  רכוש שווה ערך  ללא תמורה לאחר ,  ולקבוע כי

השלכות חדלות פירעון על חייו של חייב המצוי בחובות הנן דרסטיות ויש בהן כדי להשפיע על מהלך חייו,  וגורלו מבחינה כלכלית ומבחינות נוספות כפי שיפורט 

הפטר מחובות בהליך חדלות פירעון משמעותו כי החייב פטור באופן חוקי  מתשלום חובותיו. היתרון המרכזי עבור חייב המבקש לפתוח בהליך  חדלות פירעון הנו כי בהתקיימם

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר לחייב המעוניין להסדיר את חובותיו , שלא באמצעות הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים. חייב רשאי להגיש בקשה להבאת

התשלום החודשי בהליך חדלות פירעון מהווה אחת מהחובות המרכזיות החלות על חייב שפתח או נפתח נגדו הליך חדלות פירעון. אי עמידה בתשלום  החודשי  מכונה בשפה

כאשר חברה נקלעת למצב של קשיים כלכליים, חדלות פירעון או פירוק, מדובר לרוב ברגע מטלטל עבור העובדים. לצד החשש מפני אובדן מקום העבודה, עולה גם

מה זה חדלות פירעון ? חדלות פירעון הנו מצב שבו חייב אינו מסוגל לפרוע את חובותיו במועד פירעונם או שהיקף התחייבויותיו עולה על היקף נכסיו.

גביית חובות מחייב בפשיטת רגל מהווה לעתים  פתרון יעיל שמאפשר גביית החוב אשר  במצב אחר לא ניתן היה לגבותו. המחוקק העמיד לרשות הציבור כלי משפטי

הנאמן הנו בעל תפקיד שממנה אותו הממונה על הליכי חדלות פירעון בתחילת ההליך ולרוב במסגרת הצו לפתיחת הליכים ותפקידו הוא לבצע את הפעולות הנדרשות על

הליך חדלות פירעון  הנו הליך שמטרתו לאפשר לחייב שהסתבך בחובות להסדיר את חובותיו לנושיו. מהצד האחר ההליך מאפשר   לנושה המעוניין לגבות את החוב מהחייב לנקוט

  מהו הפטר בפשיטת רגל ? הפטר הוא צו המורה על מחיקת חובות החייב לנושים שלו ובמסגרתו בית המשפט פוטר את החייב מתשלום החובות שלו

מהו הסדר נושים ?   הסדר נושים הנו  הליך משפטי  המוגדר בפקודת פשיטת הרגל אשר מאפשר  לחייב  המצוי בחובות להסדיר את חובותיו לנושיו השונים באמצעות

כאן ניתן למצוא שאלות נפוצות הנשאלות על ידי חייבים בהליכי פשיטת רגל ותשובות לשאלות אלו. מובהר בזה כי התשובות לשאלות אינן מהוות יעוץ משפטי ואינן

הליך פשיטת הרגל התקצר והתייעל במהלך השנים האחרונות,  וזאת בעקבות שינויים בצורת העבודה על תיקי פשיטת רגל כחלק מרפורמה מקיפה בתחום פשיטת הרגל,  שיזם כונס

הליך חדלות פירעון או בשמו הישן , הליך פשיטת רגל הנו הליך הנועד לאפשר לחייב שהסתבך בחובות להסדיר את חובותיו לנושים . ומצד שני, לנושה

כאשר הורים מחליטים להיפרד, אחת ההחלטות החשובות ביותר הנוגעות לילדים היא קביעת הסדרי השהות. מדובר בחלוקת זמני השהייה של הילדים בין שני ההורים, כך שתשמר

במדינת ישראל דמי מזונות לקטינים נפסקים עד למועד הגעתם לגיל 18 או תום השירות הצבאי או השירות הלאומי. דמי המזונות יכולים להיקבע על ידי ערכאה

במדינת ישראל  קיימות 2 מערכות של ערכאות שיפוט מקבילות שבסמכותן לדון בעניינים הנלווים  לגירושין ( מזונות , רכוש , גירושין ואחזקת ילדים)  והן בתי המשפט

הקדמה אישור הסכם ממון הנו שלב הכרחי לצורך מתן תוקף מחייב להסכם הממון שנערך בין בני זוג. הסכם ממון הנו הסכם הנערך בין בני זוג לפני הנישואין

הסכם גירושין ניתן לערוך בכל שלב. הסכם גירושין הנו אמצעי להסדרת ענייני הגירושין של בני זוג המצויים בהליכי גירושין ואף כאלו שטרם פתחו בהליכי גירושין. בכל

מעמדם של ידועים בציבור בישראל התפתח משמעותית בפסיקה, והם זכאים לזכויות רבות הדומות לאלו של זוגות נשואים, אם כי קיימים הבדלים חשובים: מזונות בין ידועים

  למזונות  בהליך פשיטת רגל ובהליך חדלות פירעון מעמד מיוחד ושונה בהשוואה לחובות רגילים. חוב המזונות במסגרת הליך זה רגל  הוא חוב המוכר כחוב בדין